מכתב שיצא לראש הממשלה, שר הבריאות ושר האוצר עם העתקים לכלל חברי הכנסת, ליועמ"ש ולמבקר המדינה מטעם עמותת החזית המקצועית לאתיקה בנוגע לאירוח ועידת הבריאות העולמי בישראל
הנדון: סוגיות אתיות והתנהלותיות בהקשר לאירוח ועידת WHO בישראל בשבוע הקרוב
החזית המקצועית לאתיקה ע"ר, מתכבדת לפנות אליכם בעניין שבנדון כדלקמן:
בתחילת השבוע הקרוב צפויה הגעתן של משלחות מעשרות מדינות אירופה לישראל, לצורך השתתפות בוועידה ה- 72 האזורית לאירופה של ארגון הבריאות העולמי (WHO ,(אשר מתוכננת להתקיים במלון הילטון בתל- אביב.
ישראל היא מדינה- חברה בארגון הבריאות העולמי, ושותפה ליוזמות של הארגון ליצור תשתית לפעילות הדדית. רבים יזומנו למפגש ויציגו משנתם.
על אף יוקרת הכינוס וחשיבותו, אנו מבקשים להעלות מספר סוגיות אתיות והתנהלותיות ביחס לאירוע זה, ורואים חשיבות גדולה בהתייחסות מידית ודחופה אליהן:
1 .העברת הסמכות לאשרור הסכמים בינלאומיים מידי הכנסת אל הממשלה – באוגוסט 2022 שונתה הנחיית היועמ"ש בעניין אשרור הסכמים בינלאומיים. ההנחיה החדשה, מס' 300.10 באה להחליף את ההנחיה הקודמת, מס' 000.64 משנת 1972 .על פי ההנחיה החדשה, סמכות האשרור של הסכמים בינלאומיים עוברת למעשה מן הכנסת אל הממשלה. משמע, עוברת מהגוף שמורכב מנבחרי הציבור ומקיים דיונים פומביים – אל הגוף אשר מקיים דיונים ללא פרסום לציבור ואף
מלווה בחיסיון לעשרות שנים. יודגש כי הסדר חדש זה סותר את המנהג המקובל במשפט בינלאומי, לפיו אשרור אמנות והסכמים בינלאומיים נעשה על ידי הפרלמנט של כל מדינה ומדינה, מנהג שלפיו פעלה ישראל עד עכשיו [1]
נשאלת השאלה, מה הקשר בין שינוי ההנחיה במועד הנוכחי לבין הכנס הקרוב? האם בכוונת ממשלת ישראל לחתום על אמנה בינלאומית של ארגון הבריאות העולמי אשר משפיעה באופן ישיר על כל אחד מאזרחי המדינה, ואז להסתיר את המידע מאזרחי המדינה באמצעות אשרור חסוי בממשלה? איננו יכולים שלא להתריע, שכן נראה כי בכסות כנס במחטף דיפלומטי בינלאומי, ממשלת ישראל עומדת לקשור עצמה בהסכמים בעלי השלכות ציבוריות גדולות [2] במחטף.
2 אי פרסום ההסכם לציבור – בינואר 2022 הממשלה התקשרה בהסכם עם ארגון הבריאות העולמי (WHO (בדבר קיום הוועידה בישראל בין התאריכים 12-14/22 ,כולל הוצאה כספית גדולה ומתן חסינות מיוחדת וזכויות יתר לבאי הוועידה (ראו סעיפים 4-3 .(הסכם זה לא פורסם ולא הובא לידיעת הציבור כלל, למרות חשיבותו ולמרות עלותו הגבוהה, על כל המשתמע מכך. כל ההכנות לקראת הוועידה נעשות תחת מעטה חשאי, ללא יידוע הציבור. חוסר יידוע הציבור כאמור גרם לכך שלא יכולנו לפנות אליכם קודם לכן, ואנו נאלצים לטפל בסוגיה דחופה זו עכשיו, קרוב למועד הכנס.
בשולי הדברים נבקש להרחיב תהייתנו בדבר זמני היערכות המשרד לשיתוף הציבור, ולציין כי חרף דבריו של מנכ"ל , קדמה לה החלטת ארגון הבריאות העולמי משרד הבריאות לעילות שהובילו להיבחרה של ישראל לארח כינוס זה [3] בהווה מחודש ספטמבר 2018) רומא) לקיים את הכנס האזורי ה- 70 של מדינות אירופה בישראל. כינוס אשר לכאורה הובא לפתחה של וועדת המכרזים ודומה כי צפוי היה להתקיים בין התאריכים 14-17/9/19 ונזנח אל שולי הכוונות המדינתית.
ובתוך כך, לא ברור מעמדו של מכרז זה, תקפותו להווה ולחילופין האם הוצא מכרז מקביל להערות הציבור, לצורך כינוס זה [4].
3 .הוצאה כספית חסרת תקדים למימון הוועידה, מכספי הציבור – בינואר 2022 הוחלט להוציא 430 אלף דולר (ארה"ב). מדובר בסכום של כמעט 5.1 מיליון ₪ – הוצאה חסרת תקדים עבור 5 מתקציב משרד הבריאות למימון האירוע הבינלאומי כנס/הוצאות ייצוגיות, שהינה בלתי מוסברת, בפרט נוכח העובדה שאך חודשים ספורים קודם לכן תוכנן צמצום של 600 תקנים בבתי חולים – מהלך שלא הצליח רק תודות להתנגדות הסתדרות הרופאים, וכאשר בזמן כתיבת שורות אלה ממש
פתחו הרופאים המתמחים בארץ בשביתת רעב. השאלות הנשאלות בהקשר זה הן: עלפי איזה סעיף תקציבי נעשתה ההוצאה, ואילו שירותי בריאות ישללו ממשלם מיסי הבריאות בישראל כדי לכסות הוצאות אלה?
4 .אישור צו חסינות וזכויות יתר למשתתפי הוועידה – ממסמכי הדרישה המקדמית עולה כי ניתן "אישור צו חסינות וזכויות יתר מסוימות" אשר מוענקות לנציגי המדינות, לפקידי האו"ם, למומחים ולסוכנויות המיוחדות של האו"ם (כמו גם לעובדיו, לפקידיו, למומחים וליועצים המשתתפים בכנס). אישור זה הינו בעייתי ואינו מובן כלל לאור רוח המפגש המתוכנן כפי שהוצהר בעת פרסומו והצגתו לציבור.
כל העובדות הנ"ל מצביעות על התנהלות בלתי הולמת במישור האתי- מקצועי. האתיקה מכוונת אותנו להוגנות ולהתנהלות ראויה. האתיקה מדריכה בעלי מקצוע, ובכלל זאת מקבלי החלטות, לפעול בצורה ערכית ובשקיפות מלאה, כלפי הציבור הישראלי, שאותו אתם והדרגים המקצועיים – אמורים לשרת.
נוכח זאת אנו דורשים לפרסם באופן מידי את ההסכמים שמתוכננים לחתימה במסגרת הוועידה האזורית לפני ביצוע החתימה, ולהימנע מחתימה עליהם עד לקיום דיון ציבורי נרחב ופתוח כנדרש וכמתבקש.
[1] ראו ע"פ 67/131 קמיאר נ' מדינת ישראל, פ"ד כב (2 (85 מציין השופט ח' כהן: "..שום אמנה בינלאומית אין לה תוקף חקיקתי, כל עוד לא ניתן לה תוקף כזה בחוק מפורש מידי הכנסת.."
[2] ראו בנדון בג"צ 785/87 – עבד אל נאצר עבד אל עזיז נ' מפקד כוחות צה"ל . פ"ד מב(2 ,(4, עמ' 51-40 .בו נשיא ביהמ"ש העליון (דאז) השופט שמגר, העלה חששו ונימק את אי מתן מעמד משפטי לאמנות בינ"ל\או"מ בדין הפנימי בעיקרי נימוקים: קיימת אי התאמה בין אמנות לתנאי הארץ ותושביה – כללי המשפט הבינלאומי אינם מכילים את האינטרסים והמאפיינים של ישראל. ובאשר לכפיית תכתיבים על ישראל קבע:
"..הרעיון, שהרוב בגופים בינלאומיים הללו יוכל לכפות עלינו, באופן אוטומאטי, הוראות של דין מחייב, שיהיו בתוקף כל עוד לא בוטלו מפורשות על ידי הכנסת, אינו יכול לעורר אהדה.".
https://www.gov.il/he/departments/news/08092022-03 [4] ראו בנדון מכרז 639207 מה 9.9.19 https://mr.gov.il/ilgstorefront/he/p/639207
[5] ר' נספח אחד לצו חסינות וזכויות היתר מ-23.1.22 המצ"ב
בכבוד רב,
החזית המקצועית לאתיקה ע"ר
העתקים:
כלל חברי הכנסת
היועמ"ש
מבקר המדינה
