חוק פרייס…

מספר פנימי: 2195689

הכנסת העשרים וחמש

יוזם: חבר הכנסת משה ארבל

______________________________________________

פ/281/25

הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הפגנה ליד בתי מגורים), התשפ"ג–2022

תיקון סעיף 83	1.	בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–19711 (להלן – הפקודה), בסעיף 83, אחרי ההגדרה "תהלוכה" יבוא:
		""הפגנה ליד בית מגורים" – אסיפה או תהלוכה ליד בית מגורים, בכל היקף משתתפים, שמטרתה למחות נגד מעשה של עובד המדינה המתגורר באותו בית מגורים או לגרום לו לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה, בעניין הנוגע לביצוע תפקידו הציבורי או לשירות שהוא נותן לציבור, או משמרת מחאה."
תיקון סעיף 84	2.	בסעיף 84 לפקודה, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
		"(א1) סבר מפקד משטרת המחוז כי קיום הביטחון הציבורי, הסדר הציבורי, שמירה על פרטיות האדם בביתו או מניעת הטרדה והתנכלות מחייבים זאת, ידרוש בהודעה לציבור, כללית או מיוחדת, שכל הרוצה להועיד, לארגן או לקיים במחוזו הפגנה ליד בית מגורים יבקש בכתב מאת הממונה רישיון לכך, לא פחות מחמישה ימים או זמן אחר שיפורש בהודעה לפני היום שנועד לקיום האסיפה או התהלוכה."
הוספת סעיף 85א	3.	אחרי סעיף 85 לפקודה יבוא:
		"סייגים ותנאים למתן רישיון לקיום הפגנה ליד בית מגורים			85א.	(א) מפקד המחוז לא ייתן רישיון לפי סעיף 85 לקיום הפגנה ליד בית מגורים, אלא אם כן נוכח כי לא ניתן לקיימה במקום מתאים אחר.
						(ב) החליט מפקד המחוז לתת רישיון לפי סעיף 85, לקיום הפגנה ליד בית מגורים, יקבע תנאים ברישיון, ובין השאר תנאים בעניינים אלה:
							(1) מועד קיום ההפגנה ומשכה;
							(2) המרחק מבית המגורים;
							(3) מספר האנשים המרבי שישתתפו בהפגנה.
						(ג) בקביעת תנאים ברישיון, כאמור בסעיף קטן (ב), ישקול מפקד המחוז, בין השאר, את אלה:
							(1) מידת הפגיעה בפרטיות ובחופש התנועה של האדם שכלפיו מופנית ההפגנה ליד בית מגורים, ושל בני משפחתו, והמטרד שעשוי להיגרם לו ולבני משפחתו כתוצאה מקיום ההפגנה כאמור, וכן מידת הפגיעה והמטרד שעשויים להיגרם לאנשים אחרים המתגוררים באותו בית מגורים או בסמוך לו;
							(2) קיומן של הפגנות ליד בית מגורים בסמוך לאותו בית מגורים, תדירותן, אופיין והיקפן.

דברי הסבר

חירות ההפגנה כחלק מחופש הביטוי היא בין חירויות היסוד הזוכות להגנה במשפט הישראלי. ככל זכות יסוד, גם חירות זו היא יחסית וכפופה למגבלות. ההסדרה העיקרית של נושא ההפגנות קיימת בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971 (להלן – הפקודה(. בהתאם להוראות לפי סימן ב' בפרק שישי לפקודה, קיימת חובה לקבל רישיון לאסיפה רק כאשר מדובר בהתקהלות של חמישים איש או יותר, המתאספים כדי לשמוע נאום או הרצאה על נושא מדיני או כדי לדון בנושא כזה, וקיימת חובה לקבל רישיון לתהלוכה כאשר מדובר בחמישים איש או יותר המתאספים כדי להלך יחד ממקום למקום. כך, לפי הפקודה כנוסחה היום, אסיפה או תהלוכה של פחות מחמישים איש אינה טעונה רישיון.

בצד חירות ההפגנה עומדת גם זכותו של אדם לפרטיותו בביתו. גם זכות זו הוכרה כזכות חוקתית חשובה, מתוך הכרה כי בביתו, ב"מקלטו האחרון" של אדם, מן הראוי שלא יהיה מוכרח להאזין לדעותיהם של אחרים אם אין הוא חפץ בכך, וכי לאדם יש זכות "להיעזב לעצמו בביתו הפרטי. בגרעין הזכות לפרטיות מצויה זכותו של האדם שלא להיות מוטרד ולא לסבול מהתנכלות ומאיומים.

מאז תחילת משבר הקורונה בשנת 2020 סבלו בכירים במשרד הבריאות מהצקות, התנכלויות ואיומים, רבים מהם ליד ביתם הפרטי וכלפי משפחותיהם, בגין שירותם למדינה ובשל חוות הדעת המקצועיות שהעבירו לממשלה ובחלק מהמקרים כללו המלצה להטלת מגבלות מסוימות על פעילות כלכלית או חברתית או עידוד מתן חיסונים נגד נגיף הקורונה. גם בחודשים האחרונים, עת לא קיימות עוד מגבלות כלכליות או חברתיות בשל המאבק בנגיף הקורונה ו"התו הירוק" בוטל, נמשכו ההתקפות האלימות והארסיות על ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. הפגנות קולניות המלוות בקללות ואיומים נערכות מחוץ לביתה של ד"ר פרייס, ללא תיאום מראש והתראה, תוך שימוש במגאפונים והתנכלות לד"ר פרייס ולמשפחתה, לרבות לבנה הקטן. זכות ההפגנה כאמור היא זכות חשובה אך היא אינה זכות בלעדית ויחידה ולא ניתן להסכים למצב בו עובדי מדינה נאלצים להתמודד עם הפגנות אלימות, התנכלויות ואיומים מחוץ לבתיהם, מול משפחותיהם ואף ביחס למשפחותיהם. מציאות זו עשויה לפגוע בעצמאות עובדי המדינה לגבש את שיקול דעתם וליתן המלצות לדרגים הנבחרים וכן במוטיבציה להתגייס לשירות המדינה ולהישאר בו. מטרת ההפגנות במקרים אלו ואחרים אינה לממש את האינטרסים הלגיטימיים הגלומים בחופש הביטוי, אלא להפעיל לחץ בלתי לגיטימי ולגרום טרדה לאדם שהוא מושג ההפגנה תוך גרימת נזק לבני משפחתו ולשכניו. בניגוד לנבחרי ציבור, עובדי שירות המדינה לא בחרו בחיים הפוליטיים, אינם נהנים מאותן פריבילגיות ואין מקום להשוות בינם לבין נבחרי הציבור בכל הנוגע לחופש ההפגנה ליד ביתם הפרטי, בניגוד לזכות הנתונה להפגין ליד מקום עבודתם.

הצעת החוק מבקשת לאזן בין מימוש חופש הביטוי בדרך של הפגנה לבין זכותו של עובד שירות המדינה לפרטיות ולמניעת הטרדתו כאשר הוא בביתו וכן זכויותיהם של בני משפחתו ושל שכניו. זאת באמצעות נוסחת איזון המאמצת את דעת הרוב בבג"ץ 2481/93 דיין נ' וילק לפיו בהתקיים חלופה מתאימה לקיום הפגנה ליד בית מגורים לא תותר קיומה של הפגנה שמטרתה למחות נגד מעשה של עובד שירות המדינה המתגורר בבית המגורים או לגרום לו לעשות מעשה או להימנע מעשייתו בעניין הנוגע לביצוע תפקידו הציבורי או לשירות שהוא נותן לציבור.

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת משה ארבל וקבוצת חברי הכנסת (פ/3936/24).

הצעת החוק זהה לפ/3936/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

——————————–

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

כ"ה בכסלו התשפ"ג (19.12.2022)