סוף סוף האמת "דולפת" לגבולות המיינסטרים וגם Epoch Times רואה למשרד הבריאות שלנו. בושה. והיא תגדל ככל שבכירי המשרד נשארים בתפקידים ציבוריים. כבוד לד"ר יפה שיר-רז על החשיפה המטלטלת ושבמהרה יפרץ הסכר ולתקשורת המיינסטרים לא תהיה ברירה אלא להפסיק להתעלם מהמציאות במקרה הטוב או להפסיק לשקר ביודעין במקרה הפחות טוב…
חוקרים ישראלים מצאו מספר תופעות לוואי שהתרחשו לאחר חיסון קוביד 19 שנגרמו על ידי החיסון של פייזר, על פי סרטון שדלף.
ד"ר מתי ברקוביץ צילום מסך מהאינסטגרם
משרד הבריאות הישראלי הזמין חוקרים לנתח דיווחים על תופעות לוואי שהוגשו על ידי ישראלים והחוקרים הציגו ממצאים ממערכת המעקב החדשה בפגישה פנימית ביוני 2022, שסרטון שלו הושג על ידי עיתונאית ישראלי. החוקרים אמרו כי תופעת האתגר חוזר – כאשר תופעות לוואי חוזרות או מחמירות בעקבות מנות חיסון נוספות – הוכיחה שחלק מהאירועים נגרמו על ידי החיסון.
דיווח על אתגר חוזר חיובי ב-10 אחוז מהנשים שהתלוננו על בעיות מחזור, על פי החוקרים, אשר זיהו גם מקרים של אתגר חוזר לאירועים שליליים אחרים. אתגר חוזר משנה קשר סיבתי "מאפשרי לסופי", אמר בפגישה ד"ר מתי ברקוביץ', ראש צוות המחקר ומומחה לרפואת ילדים. האתגר מחדש "עוזר לנו לבסס את הקשר הסיבתי", הוסיף סשה ז'וראט, המנחה הראשי בפגישה. היתרון של מערכת המעקב והניתוח "הוא לא רק לזהות את התסמינים אלא גם לקשר אותם לחיסון", אמרה.
צילומי הפגישה הודלפו ליפה שיר-רז, עיתונאית בריאות וחוקרת תקשורת סיכונים. שיר-רז פרסמה בפומבי קליפים מהמפגש. ה-Epok Times סקר את הצילומים של הפגישה כולה וחלקים מרכזיים תורגמו באופן עצמאי לסיפור הזה.
כחודשיים לאחר הפגישה פרסם משרד הבריאות דוח פומבי על תוצאות ניתוח הנתונים. השפה בדו"ח על סיבתיות הייתה שונה מזו שננקטה במהלך הפגישה. "הדו"ח מציג את כל המקרים שדווחו בסמיכות לקבלת חיסון הקורונה, ואינו מעיד בהכרח על קשר סיבתי בין קבלת החיסון לתופעה המדווחת", טען משרד הבריאות בדו"ח.
דוברות משרד הבריאות לא חזרו או סירבו לענות על שאלות בנוגע לאי ההתאמה. במקום זאת, שלח דובר הודעה לעיתונות מיום 19 בספטמבר 2021, שהודיעה על "הקמת מטה מידע ייעודי למאבק בנגיף הקורונה".
ז'וראט סירב להגיב. "אני כבר לא חלק מהפרויקט. לצערי, אני לא יכול להתייחס לשאלות שלך. אנא הפנה את השאלות שלך למשרד הבריאות", אמרה לאפוק טיימס באמצעות הודעת פייסבוק.
בקשת תגובה מד"ר אמיליה אניס, מנהלת חטיבת משרד הבריאות לאפידמיולוגיה ואחת המשתתפות בפגישה, הוחזרה על ידי משרד הבריאות, שסירב להשיב על השאלות שנשאלו.
ברקוביץ' לא הגיב לבקשת תגובה.
אתגר מחדש
ערעור חוזר במעקב תרופתי הוא אחד הגורמים לקביעת סיבתיות ומתייחס למתן מחדש של אותו חיסון או תרופה לאחר שאירוע לוואי נעלם כדי לבחון האם אותו אירוע מתרחש שוב.
ד"ר רוברט מאלון, שעזר בפיתוח טכנולוגיית ה-Messenger RNA (mRNA) שעליה בנוי החיסון של פייזר, אמר ל-Epok Times כי אתגר מחדש הוא "פרקטיקה סטנדרטית של ניסויים קליניים פרמצבטיים" שיכולה לספק הוכחה מוחלטת לסיבתיות.
"הדיווחים על ערעור חוזר במחקר הישראלי אינם מוכיחים סיבתיות", לדברי מאלון. רק משפט ערעור רשמי יעשה זאת, אמר. הניתוח, עם זאת, "מרמז מאוד ותומך בסיבתיות", אמר.
ד"ר הארווי ריש, פרופסור אמריטוס לאפידמיולוגיה בבית הספר לבריאות הציבור של ייל, אמר לאפוק טיימס בדוא"ל כי החוקרים "צודקים בעצם" במסקנותיהם לפיהן החיסונים גרמו לתופעות הלוואי.
חוקרים במדינות אחרות אמרו בעבר כי ישנם קשרים סיבתיים בין חיסונים מסוימים לתופעות לוואי מסוימות.
"הראיות הנוכחיות תומכות בקשר סיבתי בין חיסון mRNA קוביד 19 לבין דלקת שריר הלב והפריקרדיטיס", אמר ד"ר טום שימאבוקורו, חוקר בריאות מהמרכזים האמריקאים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), במהלך פגישה במהלך הקיץ. גם חיסון הקוביד-19 של מודרנה משתמש גם בטכנולוגיית mRNA. דלקת שריר הלב ודלקת קרום הלב הן שתי צורות של דלקת לב שעלולה להוביל למוות.
רוב תופעות הלוואי בעקבות חיסון קוביד-19 נוטות להיות קלות ובדרך כלל נמשכות רק כמה ימים, על פי ה-CDC. מצבים אחרים לאחר החיסון מתוארים כתופעות לוואי. תופעות לוואי הן בעיות בריאותיות שהוכחו כנגרמות מחיסון, בעוד שאירוע לוואי הוא מצב רפואי שעשוי להיות קשור לחיסון או לא.
משרד בטיחות החיסונים של ה-CDC סירב להגיב על הממצאים הישראליים. "ה-CDC ממשיך לפקח על בטיחות חיסוני קוביד-19 ומעמיד מידע זמין לציבור בזמן באופן שקוף", היא התגובה לאפוק טיימס בדוא"ל.
פייזר ומודרנה לא הגיבו לבקשות להגיב.
ישראל נתנה בעיקר את החיסון של פייזר, והתקשרה בהסכם ייחודי (pdf) עם חברת התרופות שבסיסה בארה"ב. ישראל קיבלה במהירות מנות פייזר. בתמורה, המדינה אפשרה למנהלי פייזר לגשת לנתוני בריאות לאומיים.
ממצאים אחרים לא פורסמו
מערכת המעקב של ישראל שופצה בדצמבר 2021. הנתונים שהוצגו ביוני נאספו מדצמבר 2021 עד מאי. מערכת המעקב קיבלה סך של 8,000 דוחות, מתוכם 1,741 הוסרו בשל מסירת מידע חלקי או כפול.
מתוך 6,259 דוחות שהוצגו, 599 נועדו לילדים בגילאי 5 עד 11; 299 למתבגרים בגילאי 12 עד 17; ו-5,411 למבוגרים בני 18 ומעלה. יותר נשים מגברים מילאו את השאלון.
בסך הכל זוהו 29 קטגוריות של תופעות לוואי, 22 מהן מאפשרות החלל הריק בשאלון. עם זאת, נותחו רק נתונים עבור חמש הקטגוריות הראשונות עם הכי הרבה דיווחים: נוירולוגי (395 דוחות), תופעות לוואי כלליות (295), הפרעות מחזור (282), הפרעות שרירים ושלד (279) ומערכת העיכול, הכליות והשתן. (192).
רבים מהתופעות הלוואי המדווחות נמצאו ארוכות טווח, מה שלדברי החוקרים בפגישה היה מפתיע שכן החוברת שנמסרה למקבלי החיסון אומרת אחרת. הם גם אמרו שפקידי פייזר אמרו להם שפייזר לא ידעה על תסמינים ארוכי טווח.
החוקרים אמרו גם שהם זיהו תופעות לוואי חדשות שלא מופיעות בחוברת, כולל כאבי גב.
בדו"ח הרשמי שפורסם מאוחר יותר לציבור, משרד הבריאות לא פירט כיצד חוקרים נתפסו לא מוכנים על ידי משך האירועים ותופעות הלוואי. ממשרד הבריאות נמסר גם כי לא זוהו אירועים חדשים.
"לסיכום, התופעות המדווחות הן תופעות מוכרות בספרות המקצועית ונמצאו גם בדיווחים הקודמים של משרד הבריאות, ולא נצפתה עלייה בתופעה חדשה (אות חדש)", כתב משרד הבריאות.
שיר-רז, העיתונאית שחשפה את הסיפור על הפגישה הפנימית, אמרה שהעיכוב בדיווח על התוצאות כלל אי שיתוף הנתונים עם פאנל המומחים של משרד הבריאות שהתכנס לקראת סוף יוני כדי להחליט אם להמליץ על החיסון של פייזר לילדים בני 6 חודשים עד 5 שנים. "יש לנו את הפרוטוקול של הפגישה הזו, אז אנחנו יודעים שהוא מפרט אילו מסמכים הוצגו להם כשהם קיבלו את החלטתם, ולא היה כל אזכור של המחקר הזה בפרוטוקול", אמרה שיר-רז לאפוק טיימס, מצטטת את משרד הבריאות. מסמך (pdf) שהיא השיגה. "אז הם הסתירו את זה אפילו מהמומחים שלהם."
שיר-רז שפוטרה מעבודתה בשנה שעברה בגלל כתיבת מאמרים ביקורתיים על הטיפול של משרד הבריאות בסטטיסטיקה של הסגר וסטטיסטיקת מקרי המוות של קוביד-19, אמרה כי חשיפת הסיפור נוגעת ל"הוצאת האמת לאור". "בחודשיים האחרונים, אני מתמסרת כמעט לחלוטין לסיפור הזה בלבד… זה לא סתם עוד נושא בשבילי, זה לא עוד כתבה", אמרה שיר-רז. "בשבילי, זה הוצאת האמת לאור. כי זה לא רק מקומי… יש לזה השלכות בינלאומיות".
הקשר לארה"ב
ישראל הייתה לא פעם המדינה הראשונה שדיווחה על בטיחות ויעילות חיסונים. הנתונים שלה צוטטו באופן קבוע על ידי סוכנויות אמריקאיות, כולל ה-CDC.
ד"ר שרון אלרועי-פרייס, פקידה ישראלית שאמרה שהיא אחראית על ניטור בטיחות החיסונים, הציגה ארבע פעמים נתונים ל-CDC ולמנהל המזון והתרופות האמריקני מאז ספטמבר 2021, לאחרונה באפריל 2022.
רצף לוי, פרופסור לניהול תפעול במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, אמר במהלך אחת הפגישות שמערכת המעקב של משרד הבריאות "באמת לא מתפקדת" ו"אינה מתייחסת כראוי לאותות בטיחותיים".
אלרועי-פרייס הגיבה בהבעת הפתעה. "אלה הנתונים שלנו, אני אחראית עליהם, אז אני יודעת בדיוק מה מדווחים לנו", אמרה לבכירים בארה"ב.
אבל המערכת שהייתה קיימת במהלך רוב שנת 2021 הוחלפה מאוחר יותר, כשבכירים ישראלים הכירו בכך שהיא לא מספקת.
במסגרת השיטה הישנה, ניתן היה להגיש דוחות בעילום שם לאתר המשרד. לא ניתן היה לאמת את הדיווחים, מה שהופך את זה לבלתי אפשרי לבצע ניתוחים מהימנים של הנתונים, לפי משרד הבריאות.
"ככל שחלף הזמן התברר כי אופן הדיווח באתר המשרד, שהוא דיווח אנונימי בטקסט חופשי, מקשה על בדיקת מהימנות הנתונים ומשמעותם, ניתוחם המקצועי והסקת מסקנות". כתב משרד הבריאות בדו"ח שלו באוגוסט. עם זאת, רק באוקטובר 2021 החל המשרד ליצור "שאלה מזהה" עם תנאים מוגדרים מראש ושדה להוספת פרטים נוספים על התגובות השליליות, כולל מצבים אחרים שאינם רשומים בשאלון שישמשו בניתוח על ידי ברקוביץ וצוותו. המערכת החדשה דורשת מאנשים להזין את זהותם ומידע אחר יחד עם פרטים על האירוע השלילי. "יש זיהוי של המטופל. זה לא דיווח אנונימי", אמר ז'וראט במהלך הפגישה.
הבחירה להשמיט כמה מהממצאים המכריעים שנדונו בפגישה מהדו"ח הציבורי היא "מתכון להשמיד" את כל תוכנית החיסונים, לדברי לוי, יליד ישראל ומומחה בניהול סיכונים.
"ככל שאתה יותר בעד חיסון, אתה צריך להיות מוטרד יותר ממשהו כזה", אמר לוי לאפוק טיימס. "והסיבה היא ששני המאפשרים החשובים ביותר לתוכניות חיסונים… להצלחה הוא אמון ושקיפות, שאתה למעשה מתקשר לאנשים את יתרונות הסיכון האמיתיים ומאפשר להם לעשות בחירות לגבי מה שהם רוצים לעשות. הדבר השני הוא שאתה דואג לאנשים שנפגעו מהחיסון כי לאף חיסון אין 100 אחוז בטיחות".
"אני חושב שיש לנו בדוגמה הזו… שבה אנחנו מפרים את שני העקרונות החשובים מאוד האלה", הוסיף. "זהו מתכון להרוס בעצם את כל תוכניות החיסונים, אז ככל שאתה יותר בעד חיסון, אתה צריך להיות מוטרד יותר מזה."
