עלייה במקרי התקפי לב פתאומיים, דומי לב וסיבוכים קרדיולוגיים נוספים בקרב כל קבוצות הגיל מדווחים מרחבי הארץ; אפילו אנשים בריאים ובכושר לכאורה מתים מבעיות בריאות קרדיולוגיות כשהם הולכים ברחוב, על רחבת הריקודים ואפילו בזמן שהם יושבים ליד שולחן העבודה. לא מפתיע שההאשטג #heartattack היה במגמת עליה בטוויטר בתחילת החודש.
חלק ממקרי המוות הפתאומיים והמצערים של אנשים בריאים בעבר, כולל בני נוער, עשויים להיות מקריים לחלוטין. אבל אירועים כאלה דורשים תשומת לב ורפלקס זהירות, הם דורשים שנטעה בזהירות.
הערכות אחרונות לגבי הקטלניות של נגיף קוביד-19, לעומת זאת, צריכות להרגיע. מטה-אנליזה של חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מצאה כי הקטלניות של קוביד היא 0.0003% עד גיל 19 שנים ובסביבות 0.07%-0.03% עד גיל 69 שנים. בהינתן מקרי מוות כה נמוכים מהזיהום, אנו יכולים להרשות לעצמנו להשהות את החיסון ובמקום זאת להקדיש זמן ומשאבים לביצוע חקירה יסודית.
על פי סקר של LocalCircles, פלטפורמת קהילה חברתית, 51 אחוז מהנשאלים אמרו שהם מכירים אדם אחד או יותר שעברו התקפי לב, שבץ מוחי, סרטן פתאומי, הפרעות נוירולוגיות וכו' בעבר הקרוב. מתוך אלו שחוו אירועים כאלה, 62 אחוז מהמקרים חוסנו כפול, 11 אחוז קיבלו מנה בודדת ו-8 אחוז לא חוסנו.
המדע דורש השקפה מנותקת ומדענים לא צריכים לקפוץ למסקנות. אחת הדרישות לכך היא הבחנה בכל דפוס חריג ברמת האוכלוסייה. זה כן מצביע על סיבה כלשהי לדאגה. העלייה במקרי המוות הפתאומיים דווחה מאז תחילת 2021; דווח על עלייה של פי שישה בהתקפי לב ממומבאי. דפוס מקרי המוות העודף אינו מוגבל להודו, אלא הוא גלובלי. כאן אנו מסתכלים מקרוב על שתי מדינות מהן זמינות נתונים פתוחים: אנגליה-וויילס ואוסטרליה. מקרי מוות שנגרמו על ידי קוביד-19
מה מסביר את מקרי המוות הפתאומיים?
האיור (ראה גרפיקה) מציג את המספר הכולל של מקרי מוות באנגליה ובוויילס מכל הסיבות ב-47 השבועות הראשונים (עד סוף נובמבר) של כל אחת מהשנים מאז 2015. אנו יכולים לראות שבשנת 2020 נרשמה עלייה של כ-13 אחוזים בתמותה הכוללת על פני הממוצע של חמש השנים הקודמות. מה שמדהים הוא שגם בשנת 2022 יש תמותה עודפת משמעותית של כ-8 אחוזים על הממוצע של 2015-2019.
מכיוון שהיה חשש לגבי מקרי מוות בקרב צעירים, הבה נסתכל על אותם נתונים בקבוצת הגיל 15-44 מאנגליה ווילס.
האיור מציג את סך מקרי המוות בקבוצת גיל זו בשבועות 1-47 של כל שנה מאז 2015. אנו רואים שבקבוצת גיל זו, גם בשנת 2020 שבה היו שיא מקרי המוות מקוביד-19, אין מקרי מוות מובהקים. עם זאת, חלה עלייה חדה במספר מקרי המוות העודפים בקבוצת גיל זו ב-2021 וגם ב-2022.
המקרה של אוסטרליה חמור עוד יותר, מכיוון שהמדינה נקטה במדיניות אפס קוביד במשך זמן רב, עם נעילה קפדנית, כמו גם כפייה ומנדטים לחיסונים נגד קוביד-19. עד תחילת 2022, היא חיסנה את רוב אוכלוסייתה ואפילו מינוני דחף הועמדו לרשותה.
ממוצע מקרי המוות הבסיסי בשמונת החודשים הראשונים של השנה הוא רק 110,483 בעוד שסך כל מקרי המוות בשמונת החודשים הראשונים של 2022 היה 129,513. זה מייצג עלייה של 17.2 אחוזים מעל לקו הבסיס: אפילו גבוה יותר מעודפי המוות שנגרמו על ידי קוביד-19 בשנת 2020 באנגליה ווילס.
אדוארד דאוד בספרו, Cause Unknown–The Epidemic of Sudden Deaths in 2021 and 2022, מדווח על עלייה של 84 אחוזים במקרי מוות פתאומיים בקבוצת הגיל 25-44 שנים בארה"ב, בקנה אחד עם צווי חיסונים המוניים אשר אושש על ידי מחקר של תביעות ביטוח .
ישנן שתי סיבות אפשריות לתמותה העודפת הגבוהה ברחבי העולם. ראשית, אלו יכולות להיות ההשפעות הממושכות של סגרים קשים. אחרי הכל, הסגרים הגבירו ישירות סוכרת, השמנת יתר, רעב, עוני, אבטלה, מחסור בוויטמין D, נטייה לסרטן וכו'. סיבה שנייה יכולה להיות השימוש המופרז בחיסוני קוביד-19, אפילו בקרב הקוביד שכבר החלימו, ואפילו בקרב האוכלוסייה שאינה בסיכון, ללא נתוני בטיחות נאותים.
עד שפותחו חיסונים, הנגיף הדביק מספרים גדולים במדינות מאוכלסות בצפיפות של אסיה ואפריקה. בהיותם צעירים יותר או רזים יותר, רבים מהם החלימו ולא נזקקו לחיסון מכיוון שמחקרים הראו שחסינות טבעית הנרכשת לאחר חשיפה לנגיף חזקה פי 13 מחסינות הנגרמת על ידי חיסונים.
עלינו להעניק לקובעי מדיניות את היתרון של ספק – דרישות עקרון הזהירות שעלינו לטעות בצד הבטיחות. עם זאת, לאחר יותר משנה של חיסון המוני, אנחנו עדיין בצומת דרכים.
הדרך קדימה תהיה לעצור את החיסון ההמוני בקרב אלה שהחלימו מזיהום טבעי ולנטר אותם לכל אירוע לוואי המיוחס כעת ל"קוביד הארוך".
הקבוצה השנייה במחקר זה יכולה להיות אלו שמעולם לא נדבקו אך נטלו את החיסון. יש לעקוב אחר שתי הקבוצות הללו כדי לברר השפעות קצרות טווח כמו גם ארוכות טווח ולספק ראיות מוצקות לקשר סיבה-תוצאה של החיסון או הזיהום הטבעי. כל דבר פחות מזה יסווה את האמת לנצח.
מתאם הזמן של מחלות לב עם השקת נגיף קוביד-19 אינו ניתן לטעות בנתונים ברחבי העולם. אמנם מתאם אינו אומר סיבתיות, אבל זה בהחלט דגל אדום שיש לבחון אותו באופן אובייקטיבי.
פורסם ב nationalheraldindia ב 23.12.22 נכתב על ידי עמית בנרג'י הוא אפידמיולוג ופרופסור וראש רפואה קהילתית ב-DY Patil Medical College, פונה. הוא מחבר הספר, מגיפת קוביד-19 – עין שלישית
בהסקרן רמאן הוא פרופסור ב- IIT Bombay, ולאחרונה חיבר את הספר "רצח מתמטי בטירוף מיוצר במדיה" על היבטים שונים של קוביד
