מחקר טרום הדפסה שהמתין לביקורת עמיתים הוסר תוך 24 שעות. הוא בדק 325 נתיחות לאחר המוות ומצא כי 74% ממקרי המוות נגרמו על ידי החיסון. המחקר נכתב על ידי הקרדיולוג המוביל ד"ר פיטר מק'קולו, האפידמיולוג של ייל ד"ר הארווי ריש ועמיתיהם בחברת Wellness ופורסם ביום רביעי באתר הטרום-דפוס של כתב העת הרפואי היוקרתי. פחות מ-24 שעות לאחר מכן, המחקר הוסר והופיע הערה שבה נכתב: "ההדפסה המוקדמת הזו הוסרה על ידי הדפסות מקדימות של ה-Lancet מכיוון שמסקנות המחקר אינן נתמכות על ידי מתודולוגיית המחקר".
למרות שהמחקר לא עבר שום חלק מתהליך ביקורת עמיתים, ההערה זו מרמזת על פגיעה ב"קריטריוני מיון".
את תקציר המחקר המקורי ניתן למצוא בארכיון האינטרנט. מתוכו עולה:
רקע: ההתפתחות המהירה והפריסה הנרחבת של חיסוני קוביד-19, בשילוב עם מספר גבוה של דיווחים על תופעות לוואי, הובילו לחששות לגבי מנגנוני פציעה אפשריים כולל הפצת ננו-חלקיקים שומנים מערכתיים (LNP) ו-mRNA, נזק לרקמות הקשורות לחלבון, תרומבוגניות, תפקוד לקוי של מערכת החיסון וסרטן. מטרת סקירה שיטתית זו היא לחקור קשרים סיבתיים אפשריים בין מתן חיסון נגד קוביד-19 למוות באמצעות נתיחות שלאחר המוות וניתוח שלאחר המוות.
שיטות: חיפשנו את כל דוחות הנתיחה (שלאחר מוות) וניתוח (אנליזה) שלהם שפורסמו וקשורים לחיסון נגד נגיף הקורונה עד ה-18 במאי 2023. זיהינו בתחילה 678 מחקרים ולאחר בדיקה של קריטריוני ההכללה שלנו, כללו 44 מאמרים שהכילו 325 מקרי נתיחה ומקרה אחד של נתיחה. שלושה רופאים סקרו באופן עצמאי את כל מקרי המוות וקבעו אם חיסון נגד קוביד-19 הוא הגורם הישיר או תרם משמעותית למוות.
ממצאים: מערכת האיברים המעורבת ביותר במוות הקשור לחיסון קוביד-19 הייתה מערכת הלב וכלי הדם (53%), ואחריה המערכת ההמטולוגית (17%), מערכת הנשימה (8%) ומערכות איברים מרובות (7%). שלוש או יותר מערכות איברים נפגעו ב-21 מקרים. הזמן הממוצע מהחיסון למוות היה 14.3 ימים. רוב מקרי המוות התרחשו תוך שבוע ממתן החיסון האחרון. סך של 240 מקרי מוות (73.9%) נקבעו באופן עצמאי כמקור ישיר או תרמו באופן משמעותי מחיסון לקוביד-19.
פרשנות: העקביות שנראתה בין מקרים בסקירה זו עם תופעות לוואי ידועות של חיסון קוביד-19, המנגנונים והמוות העודף הקשור בהן, יחד עם אישור נתיחת הגופה ופסיקת מוות בהנחיית רופא, מצביע על כך שיש סבירות גבוהה לקשר סיבתי בין חיסוני קוביד- 19 ומוות ברוב המקרים. נדרשת חקירה דחופה נוספת לצורך בירור ממצאינו.
נראה שהמחקר המלא לא נשמר בארכיון האינטרנט, אך ניתן לקרוא אותו כאן
ללא פירוט נוסף של צוות Lancet שהסיר את המאמר, קשה לדעת מה באמת עומד מאחרוי הטענה שאין תמיכה במתודולוגייה. כל מחברי המחקר מובילים בתחומם, כך שקשה לדמיין שהמתודולוגיה של הסקירה באמת הייתה כל כך גרועה עד שהיא הצדיקה הסרה במיון ראשוני במקום להיות נתונה להערכה ביקורתית מלאה. זה נגוע בצנזורה גולמית של כתב עת. זכרו שה-CDC עדיין לא הכיר במוות אחד שנגרם על ידי חיסוני קוביד. ראיות לנתיחה שלאחר המוות המוכיחות אחרת הן בבירור לא מה שמוסד הבריאות הציבורי בארה"ב רוצה לשמוע.
ד"ר קלייר קרייג, פתולוגית ויו"ר משותפת של קבוצת הייעוץ למגפת HART, אומרת שלדעתה הגישה שננקטה במחקר היא נכונה. היא אמרה לדיילי סקפטיק: "מערכת VAERS [לדיווח על תופעות לוואי מהחיסון] נועדה להתריע על נזקים פוטנציאליים מבלי להיות בהכרח הדרך הטובה ביותר למדוד את כמות הנזקים הללו. ניתן להתאים את ההשפעה של מקרי מוות על ידי הסתכלות על שיעורי התמותה הידידים במדינה.
עם זאת, זה אינו מושלם מה שצפוי גירעון של מקרי מוות לאחר תקופה של מקרי מוות עודפים, מה שהופך את הדיוק של כל קו בסיס למפוקפק. גישה חלופית לביקורת מקרי מוות כאלה באמצעות נתיחה היא נכונה."
ייתכן שיש הטיה [במחקר] כלפי דיווח על נתיחות של מקרי מוות כאשר היו עדויות לקשר סיבתי והסבירות לקשר סיבתי עשויה להיות מוגזמת בגלל ההטיה הזו. לדוגמה, 19 מתוך 325 מקרי המוות נבעו מתרומבוציטופניה חיסונית ופקקת (VITT) הנגרמות על ידי חיסון, אך דיווחים אלה יכולים להיות מוכחים יותר לפי מידת הנכונות של הרגולטורים להכיר במקרי מוות כאלה.
עם זאת, חשוב שנעשו ניסיונות לכמת את הסיכון לפגיעה וצנזורה של ניסיונות אלה, במקום ביקורת מדעית גלויה, לא יעזור להרגיע אנשים.
ד"ר הארווי ריש, אחד ממחברי המחקר, אמר ל"דיילי סקפטיק" כי הוא רואה "צנזורה טהורה מכוונת ממשלתית, אפילו לאחר הפסיקה של מיזורי נגד ביידן". "בינתיים, הקולגות שלי לומדים את מה שהם מכנים 'Long Vax' שזה נזקים שנגרמים מחיסונים. אבל כמובן שהתוצאה היא 'נדירה, נדירה, נדירה, פרט לכך שאין להם בעיה למצוא אנשים כאלה להירשם למחקר שלהם'", הוסיף.
תורגם מה-dailysceptic
