אולי גיא ועידו לא מכירים את אנגוס דלגליש שהוא מומחה לאימונולוגיה ופרופסור לאונקולוגיה בבית הספר לרפואה של בית החולים סנט ג'ורג', לונדון. וכך הוא כותב ב 19.12.22:
בעקבות ההודעה האחרונה שלי לגבי הדאגה המאוד אמיתית שלי בנוגע להישנות הסרטן ברבים מחולי המלנומה שלי שהיו יציבים במשך תקופות ארוכות, לפחות חמש שנים ובמקרה אחד 18 שנים, אונקולוגים אחרים יצרו איתי קשר כדי לומר שהם רואים את אותה תופעה.
לראות את הישנותם של סרטן אלו לאחר כל הזמן הזה באופן טבעי גורם לי לתהות אם יש סיבה נפוצה? כבר ציינתי שחזרה בסרטן יציב קשורה לעתים קרובות ללחץ חמור לטווח ארוך כגון פשיטת רגל, גירושין וכו'. עם זאת גיליתי שאף אחד מהמטופלים שלי לא סבל מלחץ נוסף שכזה במהלך תקופה זו, אבל כולם קיבלו חיסוני מאיץ. כמה מהם ציינו כי הייתה להם תגובה רעה מאוד לבוסטר שלא הייתה בשתי ההזרקות הראשונות.
לאחר מכן ציינתי שלחלק מהחולים הללו לא היה דפוס הישנות נורמלי אלא הישנות נפיצה, עם גרורות המתרחשות בו-זמנית במספר אתרים. ברור שהתחלתי לתהות האם חיסוני המאיץ יכולים לגרום להתקפים הללו ולא היו רק צירוף מקרים, כפי שעמיתיי היו מוכנים להציע.
בתוך תקופה של שלושה חודשים הצלחתי לזהות שמונה אנשים שפיתחו גידולים ממאירים של תאי B בעקבות המאיץ, כאשר שניים מהם דיווחו שהם הרגישו מיד לא טוב לאחר קבלת המנה, שלא הייתה להם בעיה לאחר שני החיסונים הראשונים, לאחר מכן תיאר את הסימפטומים של תשישות קיצונית וקוביד ארוך לפני שנחקרו וגילו שיש להם לוקמיה של תאי B בשני מקרים, לימפומה שאינה הודג'קין בחמישה ומיאלומה אגרסיבית מאוד במקרה השני.
מבחינה מדעית, קראתי דיווחים שהמאיץ הוביל לעודף גדול של נוגדנים על חשבון התגובה של תאי T ושהדיכוי הזה של תאי T יכול להימשך שלושה שבועות, אם לא יותר. בעיני, זה יכול להיות סיבתי מכיוון שמערכת החיסון מתבקשת לבצע תגובה מוגזמת דרך החלק הדלקתי ההומורלי של התגובה החיסונית נגד וירוס (גרסת אלפא-דלתא) שכבר לא קיים בקהילה. מאמץ זה מוביל לתשישות חיסונית, וזו הסיבה שהמטופלים הללו מדווחים על עלייה של עד 50 אחוז יותר באומיקרון, או וריאציות אחרות, בהשוואה למטופלים שאינם מחוסנים.
לאחר שהעברתי את התצפיות הללו נזכרתי במהירות שכתבתי מאמר, שפורסם בדיילי מייל באמצע 2021, שעודד אנשים להתחסן, במיוחד אנשים צעירים יותר. זה היה מאמר יסודי מאוד, שנכתב תחת שמי, אך בעיקרו נערך בראיון, במטרה לסבול את השקת החיסון באותה עת. למרות שהתחלתי לעורר חששות, הדחיפה המוחצת של הממשלה והקהילה הרפואית הייתה שזה יהיה לטובת כולם. אז הסביבה באותה תקופה הייתה שונה לחלוטין ממה שהיא עכשיו. ואכן, ההשקפה שלי לגבי זה הייתה קרובה מאוד להשתנות באופן דרמטי כאשר הבן שלי פיתח דלקת שריר הלב לאחר זריקה שהוא לא רצה אבל שהוא היה צריך למטרות עבודה ונסיעות. גיליתי גם שאחד מחבריו בשנות השלושים המוקדמות לחייו לקה באירוע מוחי ושאחיינית של עמיתי הקרוב קיבלה התקף לב קטלני בגיל 34, לאחר שקיבלה את החיסון לטובת עיסוקה כאחות! התחלתי להיבהל מאוד מכך שהחיסונים הם שגורמים לתסמינים האלה, ושבדיוק כפי שכתבנו ממש בתחילת המגיפה, לנגיף מהונדס גנטית יש השלכות רציניות על תכנון החיסונים. מאמר זה, שדוכא ולכן לא הופיע בדפוס במשך חודשים רבים, דיווח כי רצף הנגיף תואם לחלוטין עם הנדסה גנטית, עם אתר מחשוף פורין ושישה תוספות במקומות שיהפכו את הנגיף זיהומיות מאוד, והסיבה לכך שהיו לכך השלכות כה עצומות על תכנון החיסון הייתה של-80 אחוז מהרצפים הללו הייתה הומולוגיה לאפיטופים אנושיים. במיוחד שמנו לב להומולוגיה עם פקטור 4 של טסיות דם ומיאלין. הראשון גם קשור בוודאות למה שמכונה VITT (בעיות טסיות נמוכות וקרישיות) והאחרון קשור לכל הבעיות הנוירולוגיות, כגון מיאליטיס רוחבי, שתיהן מוכרות כיום כתופעות לוואי של החיסון אפילו על ידי ה-MHRA .
למרות שלקח זמן מה להוציא את הממצאים הללו לעיתונות, הם נמסרו והופצו לקבינט ולוועדות רפואיות שונות מכיוון שחשבנו שהתצפיות הללו חשובות ביותר. למרבה הצער, הם זכו להתעלמות.
עם זאת, המקרים של דלקת שריר הלב אפילו לא היו זקוקים לטריגר הזה, שכן לבבות צעירים מבטאים יתר על המידה את קולטן ה-ACE, שהנגיף הוכשר במעבדה להיקשר אליו בזיקה גבוהה מאוד, והוא זה שמפעיל את התגובה הדלקתית, מה שמוביל לדלקת שריר הלב, דלקת קרום הלב, שבץ מוחי ומוות, שכעת ברור שהם נפוצים הרבה יותר בשנות ה-40 ומתחת לגיל ה-40 מאשר נגרמות מהזיהום בנגיף עצמו.
זמן קצר לאחר מכן התברר כי הנגיף מחליש, כפי שעושים כל הוירוסים. בנוסף הטיפול השתפר כך שהנגיף הוביל לפחות אשפוזים ומקרי מוות. אני מאמין שזה גורם חשוב מאוד שיש לקחת בחשבון שכן היה ברור בסוף השנה הראשונה שהמגיפה הולכת ופוחתת והנגיף הופך פחות אגרסיבי, עם הופעת הגרסה של אומיקרון, במקביל לחלקים גדולים מהאוכלוסייה שהיו מחוסנים.
בסוף 2021 התברר בבירור שהחיסונים היו הכל חוץ מבטוחים ויעילים ושהמחלה לא הייתה כמעט בעייתית כמו בתחילת 2020 כשהיא הוחמרה בהרבה עם מה שהאמנתי אז. התגובות היו מגוחכות וכללו גם נעילה וגם סירוב לטפל בקוביד כווירוס נשימה עם מנגנוני קונצנזוס, ובמקום זאת דחפו חולים לניסוי אקראי, המכונה RECOVERY, שבסופו של דבר הראה את מה שכולם ידעו: שאם יש דלקת חריפה בריאות חולים זקוקים לדקסמתזון. התגובות המוקדמות כללו גם הכנסת חולים להנשמה, שכעת ידוע כדבר האחרון שהיה צריך להיעשות מכיוון שנראה שזה מעודד מוות מוקדם.
כאשר העובדות משתנות, או עובדות חדשות צצות, עמדתם של כל בעלי הסמכות המכוונים מנדטים צריכה להשתנות, אך למרבה הצער, הם לא השתנו.
ניסיתי נואשות לציין שכל העדויות לכך שחיסונים היו מועילים בסיוע לצמצום המגיפה השתנו; שהתברר מאוד שיש תופעות לוואי משמעותיות ביותר לתוכנית החיסונים שפייזר עשתה מאמצים רבים כדי לכסות עליהן, ושרק תיק בית משפט בארה"ב הוביל להפיכתן לזמינות. בשלב זה היה צריך להפסיק את כל תוכנית החיסונים, אבל נראה שאף אחד לא רצה להתייחס לזה, לא הממשלה, הרשויות הרפואיות ולא התקשורת.
לאחר שכתבתי מאמרים רבים לדיילי מייל שטוענים נגד הנעילה ושלא ייעשה בו שימוש שוב, הייתי מאוד להוט להתייחס לשינוי הדעה שלי על החיסונים ולהזהיר אנשים מפני הסכנות שלהם במיוחד לאנשים צעירים יותר, ולהצביע על כך. לא היתה עילה כלל לתת אותו לילדים. לצערי, כל המאמצים והגישות שלי לתקשורת המרכזית בנושא זה נדחו. זה, אני מאמין, משהו שיחזור לרדוף את כל אלה שהכניסו סוג של דיכוי אורוולי לאמת המתהווה, אשר תייגו רופאים המנסים להציל את המטופלים שלהם בנוסח 'קודם כל אל תזיק' כמנודים או נבלים.