עצרו את מתן התרכיב

השיחות והודעות הטקסט אינן פוסקות. בצד השני נמצאים רופאים ומדענים ברמות הבכירות של המכונים הלאומיים לבריאות, מינהל המזון והתרופות והמרכזים לבקרת ומניעת מחלות. הם מתוסכלים, נרגזים ומודאגים מהכיוון של הסוכנויות להן הקדישו את הקריירה שלהם.

"זה כמו סרט אימה שאני נאלץ לראות ואני לא יכול לעצום עיניים", קינן בכיר ב-FDA. "אנשים מקבלים עצות רעות ואנחנו לא יכולים להגיד כלום."

הרופא המסוים של ה-FDA התייחס לשני התפתחויות אחרונות בסוכנות. ראשית, כיצד, ללא נתונים קליניים מוצקים, אישרה הסוכנות חיסונים לקוביד עבור תינוקות ופעוטות, כולל אלה שכבר חלו בקוביד. ושנית, העובדה שחודשים ספורים לפני כן ה-FDA עקף את המומחים החיצוניים שלו כדי לאשר זריקות דחף לילדים צעירים.

הרופא הזה לא לבד.

ב-NIH, רופאים ומדענים מתלוננים בפנינו על מורל נמוך ואיוש משרות נמוך יותר: את המרכז לחקר החיסונים של ה-NIH עזבו במהלך השנה האחרונה רבים מהמדענים הבכירים, כולל המנהל, סגן המנהל וקצין הרפואה הראשי. "אין להם מנהיגות כרגע. פתאום יש מספר עצום של משרות שנפתחות בתפקידים ברמה הגבוהה ביותר", אמר לנו מדען NIH אחד. (האנשים שדיברו איתנו הסכימו לצטט רק בעילום שם, תוך ציון חשש מהשלכות מקצועיות).

ה-CDC חווה יציאה דומה. "הייתה כמות גדולה של תחלופה. המורל נמוך", אמר לנו פקיד ברמה גבוהה ב-CDC. "הדברים הפכו כל כך פוליטיים, אז בשביל מה אנחנו שם?" מדען אחר של CDC אמר לנו: "פעם הייתי גאה לספר לאנשים שאני עובד ב-CDC. עכשיו אני נבוך".

למה הם נבוכים? בקיצור, מדע רע.

התשובה הארוכה יותר: שראשי הסוכנויות שלהם משתמשים בנתונים חלשים או פגומים כדי לקבל החלטות קריטיות לבריאות הציבור. שהחלטות כאלה מונעות על ידי מה שמתאים מבחינה פוליטית לאנשים בוושינגטון או לממשל ביידן. ושיש להם התמקדות קצרת ראייה בווירוס אחד במקום בבריאות הכללית.

בשום מקום הבעיה הזו לא הייתה ברורה יותר – או ההימור גבוה יותר – מאשר במדיניות הבריאות הציבורית הרשמית לגבי ילדים וקוביד.

ראשית, הם דרשו שילדים צעירים יהיו עם מסיכות בבתי הספר. בנקודה זו, הסוכנויות טעו. מחקרים משכנעים מאוחר יותר מצאו כי בתי ספר שבהם ילדים עטו מסיכות לא היו שיעורי העברה שונים. ולהתפתחות חברתית ולשונית, ילדים צריכים לראות את פניהם של אחרים.

לאחר מכן הגיעו סגירות בתי הספר. הסוכנויות טעו – ובאופן קטסטרופלי. ילדים עניים ומיעוטים סבלו מאובדן למידה עם ירידה של 11 נקודות בציוני המתמטיקה בלבד וירידה של 20% בשיעורי המעבר במתמטיקה. יש עשרות סטטיסטיקות מהסוג הזה.

ואז הם התעלמו מחסינות טבעית. שוב טעו. הרוב המכריע של הילדים כבר סבלו מקוביד, אבל זה לא שינה את המנדטים הגורפים לחיסוני ילדות. ועכשיו, על ידי חובת חיסונים וחיזוקים לצעירים בריאים, ללא נתונים תומכים חזקים, הסוכנויות הללו רק שוחקות עוד יותר את אמון הציבור.

מדענית אחת של CDC סיפרה לנו על הבושה והתסכול שלה ממה שקרה לילדים אמריקאים במהלך המגיפה: "ה-CDC לא הצליח לאזן את הסיכונים של קוביד עם סיכונים אחרים הנובעים מסגירת בתי ספר", אמרה. "אובדן למידה, החמרות בבריאות הנפש היו ברורים בשלב מוקדם ואלו החמירו כשההנחיות התעקשו לשמור על בתי ספר וירטואליים. הנחיית CDC החמירה את השוויון הגזעי לדורות הבאים. זה כשל בדור הילדים הזה".

גורם רשמי ב-FDA ניסח זאת כך: "אני לא יכול להגיד לך כמה אנשים ב-FDA אמרו לי, 'אני לא אוהב את כל זה, אבל אני רק צריך להגיע לפרישה שלי'".

כרגע, מבקרים פנימיים של סוכנויות אלה מתמקדים בנושא אחד מעל לכל: מדוע ה-FDA וה-CDC הוציאו המלצות גורפות חזקות לחיסוני קוביד בילדים?

לפני שלושה שבועות, ה-CDC המליץ ​​בתוקף על חיסוני mRNA קוביד עבור 20 מיליון ילדים מתחת לגיל חמש. ד"ר רושל וולנסקי, מנהלת ה-CDC, הכריזה כי יש לתת את חיסוני ה-mRNA קוביד מגיל שישה חודשים ומעלה מכיוון שהם בטוחים ויעילים.

הצרה היא שההמלצה הגורפת הזו התבססה על נתונים חלשים ביותר ולא חד משמעיים שסיפקו פייזר ומודרנה.

התחל עם פייזר. בשימוש בחיסון בן שלוש מנות ב-992 ילדים בגילאי שישה חודשים עד 5 שנים, פייזר לא מצאה עדות מובהקת סטטיסטית ליעילות החיסון. בתת-הקבוצה של ילדים בגילאי שישה חודשים עד שנתיים, הניסוי מצא שהחיסון עלול לגרום לסיכוי נמוך ב-99% להדבקה – אך יש להם גם סיכוי מוגבר של 370% להידבק. במילים אחרות, פייזר דיווחה על מגוון של vacc

יעילות כה רחבה עד שלא ניתן היה להסיק מסקנה. אף כתב עת רפואי מכובד לא יקבל תוצאות כל כך מרושלות ולא שלמות עם גודל מדגם קטן כל כך. יותר לעניין, תוצאות אלו היו אמורות לעצור את ההיתר אצל מי שאחראי על בריאות הציבור.

בהתייחסו ליעילות החיסון של פייזר בילדים צעירים בריאים, פקיד בכיר ב-CDC – שמומחיותו היא בהערכת נתונים קליניים – התבדח: "אתה יכול להזריק להם את זה או להשפריץ את זה בפרצוף שלהם, ותקבל את אותה תועלת."

התוצאות של מודרנה – היא ערכה מחקר על 6,388 ילדים עם שתי מנות – לא היו טובות בהרבה. נגד זיהומים אסימפטומטיים, היא טענה ליעילות חיסון חלשה מאוד של 4% בלבד בילדים בגילאי שישה חודשים עד שנתיים. וליעילות של 23% בילדים בגילאי שנתיים עד שש, אך אף אחת מהתוצאות לא הייתה מובהקת סטטיסטית. כנגד זיהומים סימפטומטיים, החיסון של מודרנה אמנם הראה יעילות שהייתה מובהקת סטטיסטית, אך היעילות הייתה נמוכה: 50% בילדים בגילאי חצי שנה עד שנתיים ו-42% בילדים בין שנתיים לשש.

ואז יש את העניין של כמה זמן חיסון נותן הגנה. אנו יודעים מנתונים של מבוגרים שזה בדרך כלל עניין של חודשים. אבל אין לנו נתונים כאלה לגבי ילדים צעירים.

"זה נראה פלילי שהמליצו לתת חיסוני mRNA קוביד לתינוקות ללא נתונים טובים. אנחנו באמת לא יודעים עדיין מה הסיכונים. אז למה לדחוף את זה כל כך חזק?" הוסיף רופא CDC. פקיד בכיר ב-FDA הרגיש אותו הדבר: "לציבור אין מושג עד כמה הנתונים האלה גרועים באמת. זה לא יעבור גיוס לשום אישור אחר".

ועדיין, ה-FDA וה-CDC דחפו את זה. סטירה זו בפניו של המדע עשויה להסביר מדוע רק 2% מההורים לילדים מתחת לגיל חמש בחרו לקבל את החיסון נגד קוביד, ו-40% מההורים באזורים הכפריים אומרים שרופאי הילדים שלהם לא המליצו על חיסון הקוביד עבור ילדם.

זו לא הפעם הראשונה שהמלצות לחיסון נגד קוביד המבוססות על ראיות מועטות נדחפות דרך סוכנויות אלה.

לאחרונה, עוד במאי, היעדר ראיות קליניות לזריקות דחף אצל צעירים יצר סערה ב-FDA. הבית הלבן קידם את זה עוד לפני שהרגולטורים של ה-FDA ראו נתונים כלשהם. ברגע שהם ראו את הנתונים, הם לא התרשמו. זה לא הראה תועלת ברורה נגד מחלות קשות עבור אנשים מתחת לגיל 40.

שני רגולטורי החיסונים המובילים של ה-FDA – ד"ר מריון גרובר, מנהלת משרד החיסונים של ה-FDA, וסגן המנהל שלה, ד"ר פיליפ קראוזה – עזבו את הסוכנות בשנה שעברה בגלל לחץ פוליטי לאשר מגבירי חיסונים בצעירים. לאחר עזיבתם, הם כתבו פרשנויות נוקבות שהסבירו מדוע הנתונים אינם תומכים בהרשאת מאיץ רחבה, וטענו ב"וושינגטון פוסט" כי "הדחיפה למאיצים לכולם יכולה למעשה להאריך את המגיפה", תוך ציטוט של חששות שחיזוק המבוסס על גרסה מיושנת יכולה להיות לא פרודוקטיבי.

"זה הרגיש כאילו אנחנו כלי פוליטי", אמר לנו מדען של CDC על הנושא. מקורב זה המשיך והסביר שהוא התחסן מוקדם אך בחר שלא לקבל חיזוק בהתבסס על הנתונים. למרבה האירוניה, אותו אדם לא היה מסוגל לצאת לטיול עם קבוצת הורים כי נדרשה הוכחה לחיזוק. "ביקשתי שמישהו יראה לי את הנתונים. הם אמרו שהמדיניות מבוססת על המלצת CDC."

כפי שאמר לנו מדען אחד של NIH: "יש שתיקה, חוסר נכונות של מדעני סוכנות לומר משהו. למרות שהם יודעים שחלק ממה שנאמר מתוך הסוכנות הוא אבסורדי".

זה היה נושא ששמענו שוב ושוב – אנשים הרגישו שהם לא יכולים לדבר בחופשיות, אפילו פנימית בתוך הסוכנויות שלהם. "אתה מקבל תווית על סמך מה שאתה אומר. אם תדברו על זה, אתם תסבלו, אני משוכנע", אמר לנו צוות של ה-FDA. אדם אחר בסוכנות ההיא הוסיף: "אם אתה מדבר בכנות, אתה מקבל יחס שונה".

וכך הם נשארים שקטים, מדברים אחד עם השני בפרטיות או בקבוצות טקסט בסיגנל.

נושא אחד שהרופאים והמדענים האלה מרגישים לגביו בלהט אבל מרגישים שהם לא יכולים להעלות הוא חסינות טבעית. מדוע, הם תוהים, אנחנו מתעקשים לחסן ילדים שכבר יש להם חסינות מסוימת למחלה בגלל שנדבקו בקוביד?

נכון לפברואר, ל-75% מהילדים בארה"ב כבר הייתה חסינות טבעית מפני זיהום קודם. זה יכול בקלות להיות יותר מ-90% מהילדים כיום, בהתחשב בכמה שאומיקרון נמצא בכל מקום מאז. המחקר של ה-CDC עצמו מראה שחסינות טבעית טובה יותר מחסינות מחוסנת ומחקר שנערך לאחרונה ב-New England Journal of Medicine מישראל הטיל ספק ביתרונות של חיסון אנשים שנדבקו בעבר. מדינות רבות ייחסו זה מכבר עדיפות לחסינות טבעית מאשר מנדטים חיסונים. אבל לא ארה"ב.

בכך, מנהיגי סוכנויות הבריאות האמריקאיות הללו הפכו את ארה"ב לחריגת בינלאומית בטיפול בילדים. שוודיה מעולם לא הציעה חיסון לילדים מתחת לגיל 12. פינלנד מגבילה את חיסוני הקורונה לילדים מתחת לגיל 12 שנמצאים בסיכון גבוה. המכון הנורבגי לבריאות הציבור קבע כי "חלק מהילדים עשויים להפיק תועלת" אך "זיהום קודם מציע הגנה טובה כמו החיסון מפני זיהום חוזר". דנמרק הודיעה ב-22 ביוני שהמלצתה לחסן ילדים מתחת לגיל 16 היא טעות. "החיסונים לא הומלצו בעיקר למען הילד אלא כדי להבטיח שליטה במגפה", אמר סורן ברוסרום, ראש משרד הבריאות הדני.

סטטיסטית זה בלתי אפשרי לכל מי שעובד בתוך סוכנויות הבריאות שלנו לקבל הסכמה של 100% לגבי נושא כל כך חדש ומסובך. העובדה שאין התנגדות או ויכוח ציבורי יכולה להיות מוסברת רק על ידי העובדה שהם – או לפחות מרגישים שהם – מוחרמים.

זוהי דרישה עתיקה ומוסרית של המקצוע שלנו להשמיע קול כאשר אנו מאמינים שמוצעים טיפולים מפוקפקים. זה גם טוב לציבור. תארו לעצמכם, למשל, עולם שבו אותם מדענים שהציעו מסיכות לילדים וסגירה של בתי ספר גרועים יותר לבריאות הציבור, לא נמרחו אלא התווכחו?

התגובה הרשמית לבריאות הציבור לקוביד ערערה את אמון הציבור בבריאות הציבור עצמה. זוהי תוצאה איומה עם פוטנציאל לתוצאות הרות אסון. ראשית, בגלל המדיניות המרושלת והפוליטית הזו, אנו מסתכנים בכך שהורים ידחו חיסונים שגרתיים לילדיהם – כאלה שאנו יודעים שהם בטוחים, יעילים ומצילים חיים.

מנהיגי ה-CDC, ה-FDA וה-NIH צריכים לברך על דיון פנימי – אפילו מחלוקת – על סמך העדויות. השתקת רופאים אינה "לעקוב אחר המדע". פחות אבסולוטיזם ויותר ענווה מצד הגברים והנשים המנהלים את סוכנויות הבריאות הציבוריות שלנו יתחילו את הדרך הארוכה בבנייה מחדש של אמון הציבור.

ד"ר מרטי מקרי הוא פרופסור בבית הספר לרפואה של ג'ונס הופקינס, מחבר הספר "המחיר שאנו משלמים" ויועץ רפואי של מושל וירג'יניה גלן יאנגקין. ד"ר טרייסי בת' הוג היא אפידמיולוגית המזוהה עם מחלקת הבריאות של פלורידה שפרסמה מחקר על קוביד-19 בבתי ספר בכתב העת MMWR של ה-CDC. מתוך השכל הישר.

https://nypost.com/2022/07/14/us-agencies-arent-following-the-science-on-covid/