תביעה נוספת נגד ממשלת הודו ביל גייטס ואחרים

בית המשפט הגבוה לשיפוט בבומביי הורה לביל גייטס, ממשלת הודו ומכון הסרום של הודו – יצרן החיסונים הגדול בעולם – לספק תגובות רשמיות בתיק שהגיש אביה של רופאה בת 33 שמתה לאחר שקיבלה את חיסון קוביד-19 קובישילד (Covishield) של אסטרזניקה (AstraZeneca). מועד אחרון להגשת התגובות נקבע ל-17 בנובמבר ואף נקבע גם דיון לאותו יום.

בתביעה שהוגשה בפברואר, טען דיליפ לונוואט שבתו, סנהאל לונוואט, מתה ב-1 במרץ 2021, מסיבוכים שנבעו מהחיסון של קובישילד. הוא תובע פיצוי של 1,000 קרונות (כ-126 מיליון דולר).

לפי התביעה, לונוואט "איבד את בתו הבכורה. לא ניתן להסביר את אובדנה במילים וגם לא ניתן לפצותו בכסף. רק סוג של סיוע יכול להיעשות על ידי מתן פיצויים".

בין הנאשמים בפרשה נמנים אדר פונווואלה, מנכ"ל מכון סרום; ביל גייטס, בתפקידו כשותף בפיתוח חיסון קובישילד; משרד הבריאות ורווחת המשפחה ההודי; מדינת מהרשטרה ההודית; כללי בקר הסמים בהודו; המנהל לשעבר של המכון למדעי הרפואה לכל הודו ואחרים.

דווח כי עורך דין המייצג את גייטס הופיע בפני בג"ץ כדי לקבל את ההודעה.

רופאה בת 33 מתה עקב "אירוע נדיר של קרישת דם" בעקבות חיסון
Snehal Lunawat היתה רופאה בת 33 ומרצה בכירה במכללה ובית החולים לרפואת שיניים SMBT במדינת מהרשטרה. לדברי אביה, היא נאלצה, כעובדת בריאות, לקבל את החיסון של קובישילד. ב-28 בינואר 2021 קיבלה סנהאל את חיסון קובישילד, המיוצר על ידי מכון הסרום. אביה טוען שבתו קיבלה הבטחות שהחיסונים בטוחים לחלוטין ואינם מהווים סיכון לבריאותה.

עם זאת, הצהיר אביה, שסנהאל פיתחה כאבי ראש והקאות עזים במהלך השתתפותה בסדנה ימים ספורים לאחר קבלת החיסון, וכתוצאה מכך אושפזה. שם אמרו הרופאים כי היא סובלת מדימום במוח, ספירת טסיות נמוכה והיווצרות קרישי דם.

לאחר שחלפו 14 ימים מבלי שמצבה השתפר, משפחתה של סנהאל העבירה אותה לבית חולים אחר, שם נפטרה שמונה ימים לאחר מכן. סנהאל חוותה "אירוע נדיר של קרישת דם", סיבוך שגרם לכך שספירת טסיות הדם שלה ירדה עקב דימום מוגבר במוחה. על פי התביעה, נמצא כי תגובות הלוואי הללו קשורות לחיסון אסטרזניקה-קובישילד קוביד-19 במדינות מסוימות.

קרן ביל ומלינדה גייטס (BMGF) נתבעת על תפקידה בסיוע להאיץ את תהליך הייצור והאספקה ​​של עד 100 מיליון מנות של קובישילד להפצה בהודו ובמדינות מתפתחות שונות.

בתביעה, לונוואט "מאשים את הממשלה ואחרים בהצגת מצג שווא של העובדות על חיסון קוביד-19 על ידי העלאת טענות שווא לגבי בטיחותו ו'שכנוע' רופאים לקחת את החיסון". לונוואט אמר שבתו הייתה בטוחה בבטיחות החיסון כתוצאה מ"נרטיב שקרי לכאורה".

בתביעה יש ראיונות שניתנו על ידי פקידי בריאות הציבור ההודיים בתקשורת של המדינה שתרמו ל"נרטיב השקרי" הזה, תוך שמות של כמה מהמרואינים כולל אחד ד"ר VG Somani, מכללי בקר התרופות בהודו, ששודר ב-4 בינואר , 2021, ובמהלכו טען סומני, "החיסונים בטוחים ב-110 אחוז".
זה היה "על בסיס נרטיבים כוזבים כאלה ומצג שווא של הרשויות הבכירות… ויישומה על ידי רשויות המדינה ללא כל אימות מתאים, [ש] עובדי בריאות כמו בתו של התובע נאלצו לקבל את החיסון", נכתב בתביעה.

מלבד הנאשמים המוזכרים, התביעה קוראת לנקוט צעדים נגד פלטפורמות המדיה החברתית, כגון פייסבוק ויוטיוב, ותקשורת המיינסטרימית על תפקידן בהפצת "הנרטיבים השקריים" ועל דיכוי המידע לכאורה על ההשפעות השליליות, חוסר היעילות או כישלון החיסונים.

התביעה מבקשת הצהרה שרשויות המדינה בהודו אחראיות למותה של סנהאל, קוראת לרשויות לפרסם את תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה ולנקוט בצעדים לעצירת מוות נוספים של אזרחים כתוצאה מהשפעותיהם השליליות, וקוראת לרשויות לדרוש פיצוי ממכון הסרום.

לונוואט אמר שהוא מחפש צדק עבור בתו המנוחה ועבור "עוד אנשים רבים שעלולים להירצח" עקב פציעות חיסון.

מותה של הרופאה היה נושא לחקירה של ארגון הבריאות העולמי
זו לא הייתה הפעם הראשונה שמשפחתה של סנהאל הצליחה לגרום לתקשורת לספר את סיפורה – האירוע נודע לראשונה בהודו בשל מאמצי משפחתה לפתוח בחקירה בנוגע למותה.

כפי שדווח בעבר על ידי The Defender, משפחתה של סנהאל פנתה תחילה לממשלת הודו ולמכון הסרום בבקשה לחקור את מותה, שכן היא נרשמה כאירוע לוואי במאגר המידע של הודו "אירועים לוואי בעקבות חיסון" (AEFI).

עם זאת, תגובה מספקת לא ניתנה, מה שגרם למשפחה לפנות לארגון הבריאות העולמי (WHO), אשר לאחר מכן חקר את האירוע.

עקב לחץ מהמשפחה והתערבות של ארגון הבריאות העולמי ו-All India Drugs Network, ועדת AEFI ב-25 בספטמבר 2021 – לאחר כמעט שבעה חודשים של עיכוב – קיבלה את הטענה כי מותו של סנהאל היה קשור לחיסון. הוועדה פרסמה דו"ח ב-2 באוקטובר 2021.

זה היה רק ​​המוות השלישי כתוצאה מהחיסון שהוכר על ידי AEFI. תהליך הדיווח על מקרי מוות הקשורים לחיסון למסד הנתונים של AEFI הוא לפי הדיווחים "לא קל".

תיקי בית משפט אחרים בהודו חוקרים תביעות של פגיעה בחיסונים, כולל תפקידו של ביל גייטס

מותה של סנהאל אינו התיק המשפטי היחיד המתוקשר בהודו הנוגע לפציעות חיסונים או דרישת פיצויים נגד גייטס ואחרים.

כפי שדווח על ידי הסניגור, תיק נוסף, "ידב נ' מהרשטרה", גם הוא בבית המשפט העליון בבומביי, הוגש בסוף שנת 2021, על ידי אמו של המנוח, שרי חיטש כובע, שחוסנה "שלא מרצונה" ב-29.9.20. , ומת באותו יום עקב תגובה שלילית מהחיסון קובישילד.

משפחתו של המנוח דורשת פיצויים גם נגד גופי ופקידי בריאות ציבוריים הודיים, פונווואלה וביל גייטס, המכונה בתלונה "מוח" וכ"עבריין רגיל של רצח המוני על ידי חיסון בקנוניה עם פקידי ממשל".

לשכת עורכי הדין ההודית – קבוצה לא רשמית של עורכי דין הודיים (מועצת עורכי הדין של הודו היא איגוד עורכי הדין הרשמי של הודו) – מפרטת עוד כמה התפתחויות משפטיות אחרונות המחייבות את ממשלת הודו ופקידי בריאות הציבור להגיב לטענות בנוגע למקרי מוות שנבעו לכאורה מחיסונים נגד קוביד-19 .

לדוגמה, בית המשפט העליון של הודו ב-29 באוגוסט פרסם הודעה לממשלה המרכזית של המדינה, וביקש תגובה במקרה של שני ילדים שנאמר כי מתו כתוצאה מהשפעות שליליות של חיסון.

ב-10 באוגוסט, בית המשפט העליון של מדינת קראלה בהודו הורה לממשלת הודו לפתח באופן מיידי קווים מנחים למתן פיצויים לנפגעי חיסונים ותופעות לוואי, כשהממשלה אמרה לבית המשפט שמדיניות כזו נמצאת כעת בתהליך גיבוש.

ובתחילת השנה, בית המשפט העליון של קראלה ביקש תגובה מממשלת הודו במקרה של אישה בת 19 שמתה לכאורה כתוצאה מהחיסון.

רופאים הודים מובילים יוזמה המכריזה על 'משבר רפואי בינלאומי' עקב פציעות חיסונים, מקרי מוות

בעוד תביעות נערמות בבתי המשפט בהודו, קבוצה של רופאים הודים מובילה יזמה יוזמה למשוך תשומת לב לפציעות ומוות הקשורות לחיסון קוביד-19.

יותר מ-400 רופאים ואנשי מקצוע רפואיים מ-34 מדינות ערכו ב-10 בספטמבר מסיבת עיתונאים במהלכה הכריזו על משבר רפואי בינלאומי הנובע מ"מחלות ומוות הקשורים ל'חיסוני ה-קוביד-19'".

ההצהרה, שעלתה מרופאים מודאגים ואנשי מקצוע רפואיים בהודו, מעלה שמונה דרישות "דחופות", כולל קריאה להפסקה מיידית של מתן חיסוני קוביד-19 וחקירת כל מקרי המוות שבהם היו מעורבים אנשים בריאים בעבר.

מכון הסרום של הודו הוא לא רק יצרן החיסונים הגדול בעולם לפי מספר המנות המיוצרות והנמכרות, אלא הוא גם מייצר יותר ממחצית מהחיסונים בעולם הניתנים לתינוקות.

ה-BMGF התחייבה בעבר, ביוני 2020, מימון מותנה של 150 מיליון דולר למכון הסרום, שקיבל גם מענק של 4 מיליון דולר מה-BMGF באוקטובר 2020, כדי לתמוך במחקר ופיתוח כחלק מתגובת קוביד-19.

באוגוסט 2020, מכון הסרום, בשיתוף עם BMGF ו-GAVI-The Vaccine Alliance, הסכים לייצר עד 100 מיליון מנות של חיסוני קוביד-19 למדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית.

בפוסט בבלוג הרשמי שלו בדצמבר 2020, גייטס כתב שהקרן שלו "לקחה על עצמה חלק מהסיכון הפיננסי" עבור החיסון, כך שאם החיסון של אוקספורד-אסטרה-זנקה לא יאושר, מכון הסרום "לא יצטרך לשאת בהפסד מלא."

מנכ"ל סרום, פונווואלה, קרא בעבר להגנה מפני תביעות משפטיות בטענה לפציעות חיסון נגד קוביד-19.