האם חיסון פייזר יעיל כפי שנטען?

פוסט זה פורסם אצל פרופ' נורמן פנטון ופרופ' מרטין ניל ב 17.5.21 יש בו נגיעה לשרון אלרועי פרייס מה גם שכבר יש פוסט המשך.

עדכון 17 באוגוסט 2021: לאחר שליחת מכתב ל-The Lancet במאי 2021 המסכם את חששותינו המתוארים כאן לגבי המחקר, העורכים (כשנשאלו 3 שבועות לאחר מכן) אמרו שהם מחכים שהכותבים יגיבו לפני שיוכלו לפרסם את המכתב. ארבעה חודשים לאחר מכן, עדיין לא שמענו דבר מה-Lancet. לכן הוספנו כעת גם את המכתב למטה. ראוי לציין שמאז שכתבנו מאמר זה, מספר מחקרים מישראל הראו כי יעילות החיסון אכן נמוכה בהרבה מ-95%. ראה גם פוסט זה על החששות הכלליים שלנו לגבי כל המחקרים על יעילות החיסון.

היה רעש תקשורתי אדיר על המחקר (שפורסם ב-The Lancet) בישראל על יעילות חיסון פייזר.

על אף העובדה ש-8 מתוך 15 המחברים "מחזיקים באופציות למניות ומניות בפייזר"* התוצאות נראות מרשימות באמת ומספקות תמיכה להשערה שהחיסון יעיל במניעת זיהום. בפרט, הנתונים הגולמיים (טבלה 2 של המאמר**) מציינים את הדברים הבאים

• בין ה-24 בינואר 2021 ל-3 באפריל 2021 נמצאו 109,876 'מקרים' של SARS-Cov-2 בקרב אלה שאינם מחוסנים*** בהשוואה ל-6,266 'מקרים' בלבד שנמצאו בקרב החוסנים.
• הטבלה מציגה גם את 'שיעור האירועים ל-100,000 ימי אדם' שהוא: 91.5 עבור לא מחוסנים לעומת 3.1 עבור מחוסנים
• בהתבסס על נתונים אלה מדד 'יעילות החיסון' (המותאם)**** מחושב כ-95.3% (מכאן נתון הכותרת שנקלט על ידי כל אמצעי התקשורת המרכזיים).

עם זאת, ישנן בעיות במחקר ובניתוח שלו שמשמעותם שמדד האפקטיביות של 95% מוגזם. במאמר זה טוען וויל ג'ונס כי החוקרים לא התאימו לירידה בשיעור ההדבקות במהלך תקופת המחקר וכי כאשר עושים זאת, היעילות יורדת ל-74% (בגילאי 65 ומעלה).

בעיה אחרת במחקר (שאנחנו מתמקדים בה כאן) נובעת מהמשפט שנמצא בעמוד 8 של המאמר:

מה שזה אומר הוא שבעוד אנשים לא מחוסנים המשיכו להיות כפופים באופן קבוע ושגרתי לבדיקות PCR, אנשים מחוסנים כבר לא היו צריכים לעשות זאת. מספר ה'מקרים' המופיעים בטבלה 2 הוא, כמובן, פשוט מספר התוצאות החיוביות של בדיקת PCR (הכוללת תוצאות חיוביות שגויות). אם תפסיק לבדוק אנשים מחוסנים, לא תמצא 'מקרים' ביניהם. המאמר אומר כי 19% מהבדיקות היו, לעומת זאת, על אנשים 'פטורים', כלומר מחוסנים. אבל, זה עדיין אומר שאנשים לא מחוסנים היו בסבירות גבוהה בהרבה להיבדק מאשר אנשים מחוסנים, ולכן עלינו לקחת בחשבון את המספר המוחלט של הבדיקות שבוצעו הן על מחוסנים והן לא מחוסנים.

אנו יודעים שהיו 4.4 מיליון בדיקות PCR וכי 19% מהן היו על אנשים מחוסנים. לפיכך, אנו יכולים להסיק שהיו:

• 836,000 בדיקות של מחוסנים (מתוכם היו 4,714,932, המהווים 72.1% מהאוכלוסייה; כך שבממוצע כאחד מכל שישה מחוסנים עשה בדיקת PCR);
• 3,564,000 בדיקות על אנשים לא מחוסנים (מתוכם היו 1,823,979; כך שבממוצע, כל אדם לא מחוסן קיבל שתי בדיקות PCR)

אז, מספר ה'מקרים' לכל 1000 בדיקות היה:

• 30.8 לאנשים לא מחוסנים (109,876 חלקי 3,564,000 כפול 1000)
• 7.5 עבור אנשים מחוסנים (6,266 חלקי 836,000 כפול 1000)

שימוש ב'מקרים לכל 1000 בדיקות' הפשוט (ולא ב'שיעור האירועים ל-100,000 ימי אדם' המוטה), מביא למדד 'יעילות חיסון' משוער של 75.7%. אמנם זה הרבה פחות מהנתון בכותרת של 95%, אבל זה עדיין מרשים, אז זה מוזר מדוע המחקר לא הצליח להסביר את ההבדל בפרופורציות שנבדקו.

נראה כי אי התאמת חישוב יעילות החיסון לפרוטוקולי בדיקה שונים עבור אנשים מחוסנים ובלתי מחוסנים אינו מוגבל למחקר זה של פייזר בישראל. הנתונים במסמך התדריך של ה-FDA על חיסון פייזר (מיום 10 בדצמבר 2020) מראים שהייתה בעיה דומה בניסוי השלב 3 של החיסון. זה היה ניסוי אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלצבו של החיסון ב-44,000 משתתפים לא נגועים. זה מדווח באופן דומה על מדד יעילות של 95% המבוסס על העובדה ש(לאחר ההזרקה) היו 162 מקרים מאושרים של קוביד-19 בקרב משתתפי הפלצבו לעומת 8 בלבד בקרב המשתתפים המחוסנים. עם זאת, המחקר גם מדווח כי היה מספר גדול בהרבה של מקרים 'חשודים אך לא מאומתים' ושאלה התחלקו באופן שווה יותר בין משתתפי פלצבו (1,816 מקרים כאלה) לבין משתתפים מחוסנים (1,594 מקרים כאלה). נראה כי הדבר מצביע על כך שמספר קטן באופן לא פרופורציונלי של משתתפים מחוסנים עם תסמינים עברו בדיקות PCR בהשוואה למשתתפי פלצבו עם תסמינים.

ברור שהכישלון בהתאמה נכונה הן לירידה בשיעור ההדבקות והן לפרוטוקולי בדיקה שונים עבור אנשים מחוסנים ובלתי מחוסנים מטיל ספק בתקפותם של המחקרים.

ראוי גם לציין כי, גם אם נתעלם מכל הנושאים לעיל ונקבל כבלתי מעורער את המספר של 'מקרי מוות הקשורים לקוביד-19' במחקר הישראלי (715 בקרב לא מחוסנים ו-138 בקרב מחוסנים), אז אחוז העלייה המוחלט בסיכון למוות עבור אדם לא מחוסן הוא רק 0.036%. כלומר, גם אם נקבל את מדד האפקטיביות של 95%, על כל 10,000 אנשים לא מחוסנים, בערך 3 או 4 ימותו כתוצאה מאי חיסון. וזה מביא אותנו לבעיה הסופית (והקריטית) במחקר. הוא אינו מספק מידע על מספר תופעות הלוואי – במיוחד מספר מקרי המוות – עקב החיסון. לפיכך, הוא אינו מספק את המידע הדרוש כדי לקבל החלטה מושכלת לגבי הסיכון/תועלת הכוללים של החיסון.

הגשנו את התגובה הבאה בת 250 המילים ל-The Lancet לפני יותר משבוע המסכמת את החששות לעיל לגבי המאמר, אך התגובה היא עדיין "עם העורך".

"המאמר [1] מספק תמיכה מרשימה ביעילותו של חיסון פייזר, אך מגבלות חשובות בניתוח הכולל אומרות שהתוצאות מעריכות יתר על המידה את יעילות החיסון. האחת היא שהמחקר אינו מתאים לירידה בשיעור הזיהום [2]. אבל יש גם אי התאמה נכונה לפרוטוקולי הבדיקה השונים עבור אנשים מחוסנים ובלתי מחוסנים (עמוד 8 במאמר). בעוד שאנשים לא מחוסנים המשיכו להיות כפופים באופן קבוע ושגרתי לבדיקות PCR, אנשים מחוסנים כבר לא היו צריכים לעשות זאת. למרות ש-836,000 (19%) מתוך 4.4 מיליון בדיקות ה-PCR היו על אנשים מחוסנים, 3,564,000 היו על לא מחוסנים.

אז, באמצעות הנתונים בטבלה 2 (109,876 מקרים בקרב לא מחוסנים ו-6,266 בקרב מחוסנים) מספר ה'מקרים' לכל 1000 בדיקות היה:

30.8 עבור לא מחוסנים
7.5 למחוסנים

שימוש ב'מקרים לכל 1000 בדיקות' מביא למדד 'יעילות חיסון' משוער של 75.7%, בהשוואה לנתון הכותרת של 95%."

אי התחשבות בפרוטוקולי בדיקה שונים ניכר גם בניסוי שלב 3 של חיסון פייזר [3]. זה מדווח באופן דומה על מדד יעילות של 95% המבוסס על 162 מקרים מאושרים בקרב משתתפי פלצבו לעומת 8 בלבד בקרב משתתפים מחוסנים. עם זאת, המחקר מדווח גם על מספר גדול בהרבה של מקרים 'חשודים אך לא מאושרים' בפיזור שווה יותר בין משתתפי פלצבו (1,816) ומשתתפים מחוסנים (1,594). זה מרמז על מספר קטן באופן לא פרופורציונלי של משתתפים מחוסנים עם תסמינים שקיבלו בדיקות PCR בהשוואה למשתתפי פלצבו עם תסמינים.

[1] Haas et al: "השפעה ויעילות של חיסון mRNA BNT162b2 נגד זיהומי SARS-CoV-2 ומקרי COVID-19, אשפוזים ומקרי מוות בעקבות קמפיין חיסונים ארצי בישראל: מחקר תצפיתי המשתמש בנתוני מעקב לאומי"

[2] ג'ונס: "מחקר טוען שחיסון פייזר יעיל ב-95% אצל מעל גיל 65. אבל זה צריך להיות 74%?"

[3] תדרוך של ה-FDA DocumentPfizer-BioNTech חיסון נגד קוביד-19,

*צילום מסך של תחומי עניין מוצהרים בעיתון:
**צילום מסך טבלה 2 מהמאמר:
***למרות שבטבלה 2 נכתב כי היו בסך הכל 109,876 'מקרים' בקרב הלא מחוסנים, נראה שיש טעות בטבלה בכך שהמספר הכולל של המקרים האסימפטומטיים (49,138) והמקרים התסמינים (39,065) אינם מסתכמים ל-109,876

****מדד 'יעילות החיסון' מוגדר כך: פי 100 (1 – יחס שיעור האירועים). יחס שיעור האירועים הוא (בקירוב) שיעור האירועים של מחוסנים חלקי שיעור האירועים של לא מחוסנים.

לאחר פרסום המאמר: המחקר מספק תובנות מעניינות בנושא הנפרד של זיהום 'אסימפטומטי' שכיסינו בהרחבה בבלוג הזה. לדוגמה, טבלה 2 מראה שבין הלא מחוסנים, היו 49,138 'מקרים' אסימפטומטיים לעומת 39,065 'מקרים' סימפטומטיים, כלומר 56% מכלל הנבדקים חיוביים (וסווגו כ'מקרה') היו א-סימפטומטיים. סביר להניח שרוב התוצאות החיוביות בקרב האסימפטומטיות היו חיוביות שגויות. הסיבה לכך היא, במיוחד בזמנים שבהם שיעור ההדבקה נמוך, שיעור בדיקת PCR חיובי כוזב של, נניח רק 0.4%, עדיין אומר שרוב הבדיקות החיוביות בקרב אסימפטומטיות הן שגויות. ראו כאן וכאן.