קוביד ארוך: מה עושים ומה לא יודעים

קוביד ארוך: מה אנחנו עושים – ומה לא – יודעים

• קוביד-19 ארוך מתייחס לתסמינים שנמשכים ארבעה שבועות או יותר לאחר זיהום ראשוני של קוביד-19. רבים מדווחים גם על תסמיני קוביד-19 ארוכים לאחר שקיבלו את זריקת קוביד-19.
• תסמינים של נגיף קורונה ארוך כוללים בין היתר ערפל מוחי, בעיות זיכרון, כאבי ראש, ראייה מטושטשת, אובדן ריח, כאב עצבי, תנודות בקצב הלב, תנודות דרמטיות בלחץ הדם וחולשת שרירים. כמו כן מדווחים על תחושת "מכות חשמל פנימיות".
• ההבדל העיקרי בין קוביד ארוך לאחר זריקה לתסמינים ארוכים של נגיף הקורונה לאחר ההדבקה הוא שאצל אנשים שנדבקו בו מהזיהום, טיפול מוקדם נמנע והזיהום הנובע מכך חמור. מאידך גיסא, קוביד ארוך לאחר זריקה יכול להתרחש לאחר זיהום פורץ דרך קל מאוד או ללא זיהום פורץ דרך כלל.
• מספר תיאוריות שונות לגבי המנגנונים מאחורי הקוביד הארוך נסקרים, כמו גם אפשרויות הטיפול.
• מחקר שוויצרי מצא ששיעור דלקת שריר הלב התת-קלינית שכיח פי מאות מאשר דלקת שריר הלב הקלינית לאחר הזרקת mRNA ולכל מקבלי זריקת ה-mRNA היו רמות גבוהות של טרופונין, מה שמעיד על רמה מסוימת של פגיעה בלב, גם אם הם היו א-סימפטומטיים.

קוביד ארוך, הידוע גם כקוביד לטווח ארוך, קוביד-כרוני או תסמונת ארוכת-טווח, מתייחס לתסמינים הנמשכים ארבעה שבועות או יותר לאחר זיהום ראשוני לקוביד-19. עם זאת, בעוד שמצב זה נתפס בעיקר כתופעת לוואי של הזיהום בפועל, רבים מדווחים על תסמינים ארוכים של קוביד-19 גם לאחר שקיבלו את זריקת הקוביד-19, ללא קשר למותג.

כפי שדווח על ידי מגזין 'מַדָע', "במקרים נדירים, 'חיסונים' לקורונה עלולים לגרום לתסמינים ארוכים דמויי נגיף הקורונה", אשר יכולים לכלול (אך לא רק) ערפל מוחי, בעיות זיכרון, כאבי ראש, ראייה מטושטשת, אובדן ריח, כאב עצבי, תנודות בקצב הלב, תנודות דרמטיות בלחץ הדם וחולשת שרירים. כמו כן מדווחים על תחושת "מכות חשמל פנימיות".

ההבדל העיקרי בין לונג קוביד ל קוביד ארוך לאחר 'חיסון' לתסמינים ארוכים של נגיף הקורונה לאחר ההדבקה הוא שאצל אנשים שנדבקו בו מהזיהום, טיפול מוקדם נמנע והזיהום הנובע מכך היה חמור. מאידך גיסא, קוביד ארוך לאחר 'חיסון' יכול להתרחש לאחר זיהום פורץ דרך קל מאוד או ללא זיהום פורץ דרך כלל.

חוסר רצון להתייחס בפומבי לקוביד לאחר ה'חיסונים'
בינואר 2021, חוקרי המכון הלאומי לבריאות (NIH) יזמו בדיקות וניסיון טיפול בחולים החשודים כסובלים מלונג קוביד לאחר 'חיסונם', אך מסיבות לא ידועות המחקר הופסק עד סוף השנה, והותיר את החולים ללא תשובות.

לפי 'מדע', חוקרי NIH המשיכו בעבודתם "מאחורי הקלעים", וגם חוקרים אחרים, ברחבי העולם, החלו לחקור את התופעה. ובכל זאת, נראה שיש חוסר רצון קיצוני לעסוק בפומבי בסימפטומים של לונג קוביד לאחר הזריקה. למה?

ד"ר אבינדרה נאת', מנהלת קלינית במכון הלאומי להפרעות נוירולוגיות ושבץ ומי שמובילה את המחקר של ה-NIH בנוגע לקוביד ארוך, נותנת לנו רמז. "בדיקה של תופעות לוואי אפשריות מהווה דילמה לחוקרים: הם מסתכנים בדחיית חיסונים שבדרך כלל בטוחים, יעילים וחיוניים להצלת חיים", כותב 'מדע'.  "'עליך להיות זהיר מאוד' לפני קשירת חיסוני קוביד-19 לסיבוכים, מזהירה נאת'. "אתה יכול להסיק את המסקנה הלא נכונה… ההשלכות הן עצומות."

במילים אחרות, הכל עוסק בהגנה על תעשיית החיסונים, שכעת התמזגה והפכה לתעשיית הריפוי הגנטי הניסיוני.

בינתיים, הנבדקים האנושיים נותרים לסבול – רבים מהם אפילו לא מבינים שהם נבדקים. הם קנו את שקרי ה"יעיל ובטוח" ו"נבדקו בקפדנות". להגנתה של נאת', היא ניסתה לפרסם סדרת מקרים על כ-30 מהמטופלים הללו, אך כתבי עת רפואיים סירבו לפרסם אותה.

מה גורם לקוביד ארוך?
באשר למנגנונים שמאחורי קוביד ארוך, הדעות משתנות. מחקר שהוצג על ידי ד"ר ברוס פטרסון בפסגת קוביד-19 הבינלאומית ברומא, בספטמבר 2021, מצביע על כך שמונוציטים, שהוכחו כגורמי נזק לריאות בחולים עם קוביד-19 חריף, מעורבים גם בקוביד-19 ארוך.

לסיכום, הציטוקינים הדלקתיים שאמורים לעורר הפעלת תאי T לא מצליחים לעשות זאת אצל אנשים מסוימים, מה שגורם לתגובה אנטי-ויראלית לא מספקת. במקום תאי T – הנחוצים כדי לדכא את הזיהום – תאי B ותת-קבוצה מסוימת של מונוציטים מוגברים.

כפי שתואר על ידי HealthRising.org: "כשהם השתמשו בנוגדנים כדי לחפש עדויות לחלבוני נגיף הקורונה במונוציטים… הם מצאו אותם. שבעים ושלושה אחוז מהמונוציטים ה'לא קלאסיים' בחולי קוביד ארוך נשאו את חלבוני הקורונה…

"סוגים אלה של מונוציטים נחשבו לעתים קרובות כאנטי דלקתיים, אך מחקרים אחרונים מראים שהם יכולים, במצבים מסוימים, לייצר ציטוקינים פרו דלקתיים. הם מעורבים בעיקר ב'ניקוי אשפה' ובתגובה האנטי-ויראלית…

"הכותבים מאמינים שהמונוציטים הללו נמשכו לתאים נגועים בנגיף הקורונה בכלי הדם, שם הם בלעו אותם, ולאחר מכן שמו חלבון קורונה על פני השטח שלהם כדי להתריע על המערכת החיסונית.

"הבעיה בקוביד ארוך מתרחשת כאשר הם נמשכים אל כלי הדם ופוצעים אותם, או גורמים לכלי הדם להתרחב בצורה לא מתאימה.

"המונוציטים הלא-קלאסיים הללו הם המונוציטים היחידים הנושאים את הקולטן CX3CR1, שכאשר הוא נקשר לפרקטלקין, מפעיל חלבון אנטי-אפופטוטי המאפשר למונוציטים לשרוד זמן רב מהרגיל. זה גם גורם למונוציטים לחזור ממצבם האנטי דלקתי, ולהתחיל לשאוב ציטוקינים פרו דלקתיים.

"אלה צעדים חשובים מכיוון שרוב המונוציטים מתים תוך מספר ימים, והחזקת מונוציטים נושאי חלבון נגיף קורונה מאריכים ימים מאוד (עד 16 חודשים לפחות) היא היבט מכריע בהשערה של פטרסון…

"קשירת המונוציטים מפעילה גם את הייצור של VEGF – שפטרסון מדווח היא מוגברת כמעט בכל הגוררים הארוכים. לאחר מכן VEGF מרחיב את כלי הדם וגורם, חושב פטרסון, לתחושות של מלאות בראש, למיגרנות ואולי לבעיות קוגניטיביות".

תיאוריית הנוגדנים האוטומטיים
תיאוריה נוספת, שהועלתה על ידי האראלד פרוס, נוירולוג במרכז הגרמני למחלות ניווניות ובבית החולים האוניברסיטאי Charité בברלין, היא שנוגדנים המכוונים לחלבון ספייק SARS-CoV-2 עלולים לגרום ל"נזק צדדי".

כפי שדווח על ידי 'מדע': "בשנת 2020, בזמן שהם חיפשו טיפולי נוגדנים לקוביד-19, [פרוס] ועמיתיו גילו שמתוך 18 נוגדנים שהם זיהו עם השפעות חזקות נגד SARS-CoV-2, ארבעה כוונו גם לרקמות בריאות בעכברים – סימן שהם יכולים לעורר בעיות אוטואימוניות…

"במהלך השנה האחרונה, קבוצות מחקר זיהו רמות גבוהות בצורה יוצאת דופן של נוגדנים עצמיים, שיכולים לתקוף את התאים והרקמות של הגוף עצמו, באנשים לאחר זיהום ב-SARS-CoV-2.

"בטבע במאי 2021, האימונולוגים אהרון רינג ואקיקו איוואסקי בבית הספר לרפואה ייל ועמיתיהם דיווחו על מציאת נוגדנים עצמיים בחולי קוביד-19 חריפים המכוונים למערכת החיסון ולמוח; כעת הם חוקרים כמה זמן הנוגדנים העצמיים נמשכים והאם הם יכולים להזיק לרקמות…

"במאמר שפרוס ועמיתיו עומדים להגיש, הם מתארים מציאת נוגדנים עצמיים שתוקפים נוירונים של עכברים ותאי מוח אחרים בלפחות שליש מהחולים הללו".

החוקרים גם חוקרים האם ייתכן שקוביד לאחר הזריקה נובע מנוגדנים עצמיים נגד הקולטן לאנזים 2 (ACE2) הממיר אנגיוטנסין, שהוא היעד של חלבון הספייק.

מכיוון שלהורמונים יכולות להיות פעולות איטיות ומערכתיות, מערכת אנדוקרינית לא מתפקדת או פגומה תהיה בדרך כלל איטית בהופעת התסמינים ובהחלמה שלה, הזהיר ד"ר פלביו קדגיאני, אנדוקרינולוג ברזילאי.https://t.co/u5iJR3g7Gu

— רוברט פ. קנדי ג'וניור (@RobertKennedyJr) 13 בנובמבר, 2022

תיאוריות עבודה אחרות
תיאוריות עבודה אחרות כוללות תגובה חיסונית חריגה הנגרמת על ידי הפעלה מתמשכת של תת-קבוצה מסוימת של תאי T, במיוחד באלה שתסמיני הקוביד הארוכים שלהם כוללים סיבוכים נוירולוגיים.

קרישי דם מיקרוסקופיים מתמשכים היא תיאוריה נוספת שעובדת עליה רזיה פרטוריוס, פיזיולוגית מאוניברסיטת סטלנבוש בדרום אפריקה. היא ועמיתיה פרסמו ראיות ראשוניות המראות שקרישי דם מיקרוסקופיים יכולים להימשך זמן רב לאחר שהזיהום ב-SARS-CoV-2 נעלם. קרישים אלה מפריעים לאחר מכן לאספקת חמצן, מה שיכול לעזור להסביר תסמינים כמו ערפל מוחי.

תיאוריה נוספת היא שהסימפטומים נגרמים משאריות של חלבון ספייק שנכנס ברקמות ובאיברים שלנו – כולל המעיים שלנו – אשר יכול לקחת יותר משנה עד להתנקות לאחר זיהום רציני. כפי שדווח ב-'חדשות רפואיות היום':

"החוקרים חקרו את האנטיגנים של SARS-CoV-2 – הנגיף שגורם לקוביד-19 – הנמצאים בדגימות פלזמה בדם שנאספו מאנשים עם נגיף קורונה ארוך וזיהום אופייני לקוביד-19. "הם גילו שאנטיגן אחד מסוים של SARS-CoV-2 – חלבון הספייק – היה קיים בדמם של רוב חולי הקוביד הארוכים, עד שנה לאחר שאובחנו לראשונה עם קוביד-19. עם זאת, בחולים עם זיהום אופייני לקוביד-19, חלבון הספייק לא זוהה.

"ממצא זה מספק עדות להשערה ש-SARS-CoV-2 יכול להימשך בגוף דרך מאגרים ויראליים, שם הוא ממשיך לשחרר חלבון ספייק ולעורר דלקת."

במאמץ לזהות סמנים ביולוגיים ארוכים של קוביד, החוקרים מדדו רמות של שלושה אנטיגנים של SARS-CoV-2: חלבון ספייק, תת-יחידת ה-S1 של חלבון הספייק והנוקלאוקפסיד (מעטפת חלבון חיצונית) של הנגיף. כל שלושת האנטיגנים נמצאו בדמם של 65% מחולי הקוביד הארוכים שנבדקו, אך חלבון הספייק היה הנפוץ ביותר ונשאר גבוה ביותר.

אז, בקיצור, סימן ההיכר של קוביד-19 הוא הנוכחות ארוכת הטווח של חלבון ספייק, וחלבון ספייק הוא בדיוק מה שמקפי הקוביד-19 מורים לתאים שלך ליצור.

נכון, חלבון הספייק המיוצר על ידי התאים שלנו בתגובה לזריקה השתנה גנטית, כך שהוא לא זהה לחלוטין לחלבון הספייק שנמצא ב-SARS-CoV-2 (שדרך אגב גם נראה שהוא מעשה ידי אדם), אבל ללא קשר לשאלת המקור, נראה שחלבון הספייק הוא גורם פתוגני מרכזי.

ככזה, הגיוני שמקבלי חיסון קוביד-19 רבים מדווחים על תסמינים ארוכים דמויי קוביד, מכיוון שגופם מייצר אותם ללא הרף.

זריקות mRNA פוצעות את הלב של כל הנמענים

בניגוד לטענות הראשוניות, אנו יודעים שה-mRNA בזריקות קוביד-19 נע בכל הגוף ומצטבר באיברים שונים. התאים באיברים האלה בסופו של דבר מבטאים את חלבון הספייק לטווח ארוך.

מלבד איברי הרבייה, הלב שלנו הוא מטרה עיקרית, ומחקר שוויצרי עדכני מצא ששיעור דלקת שריר הלב התת-קלינית שכיח פי מאות מאשר דלקת שריר הלב הקלינית.

מעניין לציין שבעוד שמחקרים אחרים מצאו שיעורי דלקת שריר הלב לאחר זריקה גבוהים יותר אצל גברים, כאן זה היה גבוה בהרבה אצל נשים. לפי הערכות, 1 מתוך 27 נשים שקיבלו זריקת mRNA קוביד-19 היו עדות לפגיעה בשריר הלב.

יתרה מכך, הם הגיעו למסקנה כי כל הנמענים סבלו ברמה מסוימת של פגיעה בלב, גם אם הם היו א-סימפטומטיים.

בסרטון למעלה, ד"ר וינאי פראסד סוקר את המחקר הזה ומה המשמעות של דלקת שריר הלב תת-קלינית.

כפי שדווח על ידי The Daily Skeptic: "באופן מכריע, המחקר מצא רמות גבוהות של טרופונין – המעיד על פגיעה בלב – בכל האנשים המחוסנים… "זה מצביע על כך שהחיסון פוגע באופן שגרתי בלב (איבר שאינו מרפא היטב) וכי הפציעות הידועות הן רק המקרים החמורים יותר של מספר גדול בהרבה המתרחש בכל רחבי הלוח…

"לא מדובר באירועים נדירים, כפי שנטען לעתים קרובות על ידי רשויות רפואיות ובתקשורת. הם נפוצים להחריד".

מקרי מוות מנגיף הקורונה נקברים
בסך הכל, עדויות מראות שהזריקות של קוביד-19 הן אסון בריאותי מוחלט, אך סוכנויות הבריאות שלנו לא עושות דבר כדי למנוע זאת. להיפך, הם הכפילו ושילשו את המלצותיהם לזריקות קוביד-19 ובמקביל קברו ראיות מפלילות.

ב"כיצד ה-FDA וה-CDC מסתירים את סכנות הנגיף" אני מפרט כיצד מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) והמרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) מסרבים לפרסם נתונים רלוונטיים, שיקרו לגבי ממצאי הניסוי, ואפילו באופן חריף יותר, הם מבצעים כעת מניפולציה של מסדי נתונים כדי לחסל באופן מלאכותי אותות בטיחות ולהסתיר עודף מקרי מוות הקשורים לזריקה.

נכתב על ידי ד"ר מרקולה המייסד של Mercola.com. מאמר זה פורסם במקור ב 14.11.22 על ידי The Defender – Children's Health Defense's News & Views אתר תחת רישיון Creative Commons CC BY-NC-ND 4.0. אנא שקלו לתרום ל- Children's Health Defense.