רופא NHS מאשר שצוותי הבריאות והשירותים הסוציאליים קיבלו הוראה לתת לחולים למות או "להרדים" אותם כדי להגדיל באופן שקרי את ספירת המוות של קוביד בזמן שבתי החולים היו ריקים. חושף שחיתויות של NHS, שרוצה להישאר בעילום שם, העלה טענות כי בתי החולים של NHS לא היו עמוסים במהלך מגיפת קוביד-19, כפי שדווח על ידי הרשויות והתקשורת המרכזית.
החושף גם אישר שהטיפול המועט שניתן לאורך המגיפה מסתכם ברשלנות, וכי ראשי הממשלה וה-NHS הורו למעשה לצוות לתת לאנשים למות, או במקרים מסוימים להרוג אותם באמצעות התוכנית 'טיפול בסוף החיים' ולתייג באופן כוזב את מקרי מוות כתוצאה מקוביד-19.
אדם זה המכונה ד"ר ג'ון, עבד במרכזי פציעות ומחלות קלות וכן בתפקיד טיפול ראשוני לאורך המגיפה. ד"ר ג'ון טוען שהוא "ראה את הבלגן הזה מתפתח מתחילת המגיפה" ושבתי החולים למעשה היו שקטים מאוד וכמעט ריקים במהלך הסגר הראשון.
"פעם ראיתי בממוצע 20 חולים ביום, שירד ל-1-2 חולים במהלך הסגר הראשון. אפילו ראיתי גברת מבוגרת עם עצמות שבורות שנכנסה לבית החולים שלושה שבועות לאחר התאונה שלה, מכיוון שהיא פחדה מדי להידבק בקורונה כדי לבקר בבית החולים מוקדם יותר. בסופו של דבר, הכאב התגבר על הפחד.
"בדקתי גם אנשים עם כאבים בחזה בבתיהם שלא הלכו לבדיקה נוספת מכיוון שהם כל כך מפחדים מ'הנגיף' שהם מעדיפים סיכוי להתקף לב מאשר זיהום או בדידות על פני ללכת לבית החולים לבד."
נתונים סטטיסטיים של NHS בהחלט מגבים את הטענות של ד"ר ג'ון.
בדקנו את נתוני נוכחות במיון בחודשים אפריל (סגר 1) ונובמבר (סגר 2) לשנת 2020 והשווינו זאת לאפריל ונובמבר בשנים 2018 ו-2019, שהראו שלנוכחות במיון במהלך הסגר הראשון הייתה ירידה של 57% בהשוואה לשנה קודמת, ומהנוכחות למיון במהלך הסגר השני הייתה ירידה של 31% לעומת השנה הקודמת.
2018 – אפריל – 1,984,369 ביקרו במיון ונובמבר – 2,036,847 ביקרו במיון
2019 – אפריל – 2,112,165 ביקרו במיון ונובמבר – 2,143,505 ביקרו במיון
2020 – אפריל – 916,581 ביקרו במיון ונובמבר – 1,485,132 ביקרו במיון
ירידה משמעותית זו מעידה על כך שאנשים פחדו מדי לבקר בבית החולים בשל תעמולת הפחד שהונצחה בתקשורת המרכזית.
ד"ר ג'ון גם מתאר כיצד שינויים במדיניות הטיפול הביאו לכך שהמטופלים לא קיבלו טיפול מעקב הולם, וכתוצאה מכך לתוצאות שליליות עבור המטופלים ובני משפחותיהם. הוא מצהיר כי ביקורי מעקב רגילים לא נעשו והורים הסירו גבס מהגפיים השבורות של ילדיהם, "אני מפחד לחשוב על המצב של חלק מהגפיים שלהם".
הוא גם הזכיר ששינוי במדיניות הטיפול הוביל לנכות אחת של אישה אחת בת 80+ לצמיתות. הוא מתאר ביקור אצל חולה קשישה שעברה רק מעקב פיזיו אחד פנים אל פנים ומעקב בודד באמצעות שיחת טלפון לאחר ניתוח ירך. הוא מצא אותה מרותקת למיטה, לא מסוגלת להגיע לשידה, כבודה נשלל.
"אני זוכר שביקרתי מטופלת אחת נקבה בשנות ה-80 לחייה. היא עברה רק מעקב פיזיו אחד פנים אל פנים ומעקב בודד באמצעות שיחת טלפון לאחר ניתוח ירך. מצאתי אותה מונחת בבלגן שלה על רפידות בריחת שתן, כבודה נלקח בגלל שהיא הייתה קשורה למיטה עם רגל מסובבת קבועה, לא מסוגלת לעבור לשידה. המשפחה שלה הייתה נסערת מאוד".
'פטירתו' של ה-NHS לא השפיעה רק על מטופליו של ד"ר ג'ון, אלא גם עליו באופן אישי שכן הוא איבד בן משפחה לסרטן במהלך המגיפה לכאורה בגלל שלא קיבל את הטיפול הנדרש. "ניתנו לו 7 שנים לחיות עם מחלתו, הוא החזיק מעמד רק שנה אחת במערכת ה-NHS החדשה.
"ראיתי גם את הייאוש של משפחות שהיו עדות לקרובים שלהם שמתים מוקדם מכפי שהיו צריכים בגלל חוסר הטיפול המקצועי שהיה צריך להינתן. זו הייתה שנה עצובה מאוד בה הייתי עד לפטירתו של שירותי הבריאות.
"ראיתי גם חולי שבץ נשלחים הביתה מבלי שניתן להם שום טיפול מעקב. אני גם מכיר מדיניות טריאז' שבה הצוות נאלץ לשלוח אנשים שעלולים להיות חולים קשים הביתה בהנחה שיתקשרו אליהם אם מצבם יחמיר".
הטענות של ד"ר ג'ון נתמכות על ידי דו"ח של ועדת איכות הטיפול שמצא כי 34% מצוות ה-NHS הפעילו לחץ לבצע פקודות "לא להחיות" חולי קוביד עם מוגבלויות וקשיי למידה. המדיניות הובילה לכך שאנשים עם מוגבלויות וקשיי למידה היוו 3 מכל 5 מקרי מוות מקוביד על פי נתונים רשמיים של ONS.
עדות זו של איש צוות NHS מעידה על כך ששיקרו לציבור בנוגע לנרטיב הרשמי של ה-NHS במהלך המגיפה.
הוא מדגיש את ההשפעה השלילית של מידע מוטעה ותעמולת פחד על תפיסת הציבור את המצב, מה שמוביל לכך שאנשים נמנעו מלפנות לטיפול רפואי מחשש להידבקות בנגיף.
בנוסף, הוא גם מדגיש את ההשפעה השלילית של שינויים במדיניות הטיפול, המובילה לכך שהמטופלים לא קיבלו טיפול מעקב הולם ותוצאות שליליות עבור המטופלים ובני משפחותיהם.
עובדה שמגובה גם במסמך שזכה לכינוי 'מסמך המוות' שפורסם על ידי NICE, גוף ציבורי ניהולי שאינו מחלקה, בחסות משרד הבריאות והרווחה.
כמו גם הר של עדויות לכך שממשלת בריטניה אישרה את "הרצח ההמוני" של קשישים ופגיעים על ידי הזרקת מידאזולם ואז אמרה לציבור שקוביד-19 אשם.
בין ה-2 במרץ ל-12 ביוני 2020, 18,562 תושבים בבתי אבות באנגליה מתו עם קוביד-19, כולל 18,168 אנשים בני 65 ומעלה, המהווים כמעט 40% מכלל מקרי המוות הקשורים לקוביד-19 באנגליה בתקופה זו.
זהו מספר משמעותי בהתחשב בכך שבאותה תקופה נרשמו 28,186 "מקרי מוות עודפים" בבתי אבות באנגליה, המהווים עלייה של 46% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנים קודמות.
מספר החלטות ומדיניות שאומצו על ידי הרשויות ברמה הלאומית והמקומית בבריטניה הפרו את זכויות דיירי בתי האבות לחיים, לבריאות ולאי אפליה. אלו כוללים:
- שחרורים המוניים מבית החולים לבתי אבות.
- הטלת צווי שמיכה אל תנסה החייאה (DNAR) על דיירי בתי אבות רבים ברחבי הארץ והגבלות על גישה של תושבים לבית החולים.
- השעיית הליכי הפיקוח הקבועים על בתי אבות על ידי הגוף המפקח על פי חוק, הנציבות לאיכות הטיפול (CQC), ונציב תלונות הציבור על השלטון המקומי והרווחה.
פעולות אלה של הרשויות תרמו למספר הגבוה של מקרי מוות בקרב דיירי בתי אבות במהלך המגיפה.
כמו כן, נאמר כי מחלה קשה בקוביד-19 מציגה דלקת ריאות ואי ספיקת נשימה נלווית. לכן, תסמינים אופייניים כוללים קוצר נשימה, שיעול, חולשה וחום. יש לציין כי כשאנשים הסובלים מאי ספיקת נשימה מתדרדרת ואינם מקבלים טיפול נמרץ, מפתחים תסמונת מצוקה נשימתית חריפה עם קוצר נשימה חמור.
הנה אזהרה חשובה שהוחלה על מידאזולם באדיבות הספרייה הלאומית לרפואה של ארה"ב –
"הזרקת מידאזולם עלולה לגרום לבעיות נשימה חמורות או מסכנות חיים כגון נשימה רדודה, האטה או עצירה זמנית שעלולה להוביל לפציעה מוחית קבועה או מוות. אתה צריך לקבל את התרופה רק בבית חולים או בחדר רופא שיש בו את הציוד הדרוש לניטור הלב והריאות ולספק טיפול רפואי מציל חיים במהירות אם הנשימה מואטת או נפסקת. הרופא או האחות יצפו מקרוב לאחר קבלת התרופה כדי לוודא נשימה ראויה."
האזהרה קובעת כי יש לתת תרופה זו רק בבית חולים או במרפאות רופא שיש להם את הציוד הדרוש לניטור הלב והריאות של החולה ולספק טיפול מציל חיים במידת הצורך.
לפיכך נשאלת השאלה מדוע "מסמך המוות" שפורסם באפריל 2020 מורה לרופאים לטפל בחולי קוביד-19 הסובלים ופוגעים לכאורה במערכת הנשימה באמצעות מידזולם, תרופה המשפיעה על מערכת הנשימה.
נשאלת שאלה נוספת מדוע במהלך אותו חודש רישום מחוץ לבית החולים למידזולם היה פי שניים מהכמות שנראתה בשנת 2019.
הדבר מעורר חששות לגבי ההתאמה של הטיפול שניתן לחולי קוביד-19 בבתי אבות במהלך המגיפה.
ה-CQC, גוף סטטוטורי שהוזמן על ידי המחלקה לבריאות ורווחה, ערך סקירה מיוחדת של החלטות אל תנסה לבצע החייאה קרדיו-ריאה (DNACPR) שהתקבלו במהלך מגיפת הקוביד-19. החקירה מצאה עדויות לביצוע בדיקות DNACPR בלתי קבילות ולא הולמות לאורך המגיפה, וקובע כי ייתכן שמקרים של בדיקות DNACPR בלתי הולמות נותרו חקירה.
החקירה של ה-CQC מצאה גם שלאורך כל "המגיפה" ההנחיה הזו לא בוצעה מכיוון שהם קיבלו עדויות מטרידות עמוקות ממקורות רבים לכך שבמהלך מגיפת קוביד הוחלו הודעות DNACPR באופן גורף על קטגוריות מסוימות של אנשים על ידי חלק מהמטפלים , ללא כל מעורבות של הפרטים או משפחותיהם.
כמעט 10% מהאנשים המשתמשים בשירותים או משפחות שהגיבו לקריאתם לראיות אמרו למכון הבריטי לזכויות אדם שהם חוו לחץ או שימוש בצווי DNACPR.
34% מהאנשים העובדים בבריאות ו/או בשירותים סוציאליים אמרו שהם היו תחת לחץ להפעיל DNACPR מבלי לערב את האדם.
בנוסף, 71% מארגוני ההסברה והקמפיין אמרו שהם חוו פקודות DNACPR שהוכנסו או לחץ לבצע אותן מבלי להיות מעורבים בהחלטה.
כמו כן, צוין כי צווי DNACPR אלה שימשו בטעות כתירוץ להתחיל טיפול בסוף החיים.
מסמך המוות
נייס טוענת שהיא ארגון עצמאי אבל למען האמת נראה שזה הכל חוץ מעצמאי מרגע שבוחנים את המבנה שלה. בעמוד זה כאן תוכלו לראות את הציטוט "המבנה שלנו – מבנה הארגון וכיצד אנו עובדים עם הממשלה". לחיצה על הקישור לדף "המבנה שלנו" כאן, ולאחר מכן לחיצה על "גלה עוד על האופן שבו אנו מפתחים קווים מנחים" מביאה אותך לדף כאן שממנו נאמר בבירור כי "נושאים מופנים ל-NICE מהארגונים הבאים":
- נושאי בריאות: NHS אנגליה
- נושאי בריאות הציבור: משרד הבריאות והרווחה
- נושאי טיפול סוציאלי: משרד הבריאות והרווחה ומחלקת החינוך.
עותק של המסגרת של NICE נמצא כאן שתוכלו לעבור עליו בשעות הפנאי. כפי שתראו בסעיף 4.1 "שר החוץ אחראי בפני הפרלמנט על מערכת הבריאות ("המנהל שלה"), כולל נייס".
כל המידע לעיל מצביע על כך ש-NICE אינה עצמאית כלל. ברור שהיא חלק מממשלת בריטניה, (נייס ממומנת על ידי משרד הבריאות והשירותים החברתיים) ופועלת כסוכנות של NHS. יתר על כן, ומדאיג, בהתחשב בכך שזה לא נראה כארגון עצמאי, טווח ההגעה של נייס הוא רחב ביותר בהתחשב שהנחייתם מיושמת לא רק בבתי חולים, אלא בפרקטיקות של רופאי משפחה, ובתי טיפול וארגונים קהילתיים, יחד עם אחרים , ומשתרע ברחבי העולם.
מתוך מחשבה על כל האמור לעיל, עלינו לשאול את השאלה "האם ממשלת בריטניה, באמצעות משרד הבריאות והשירותים החברתיים, אחראית בכל דרך להנחיית נייס NG163 שהובילה להרג מיותר של קשישים ורובם של פגיעים בבריטניה על ידי המלצה על שימוש במידאזולם ובאופיואידים ל"טיפול" בקוביד 19?"
קשה למצוא את המסמך הזה. אם תחפשו אותו באתר נייס, תגיעו לדף שמציין שההנחיה הזו עודכנה על ידי NG191 שמחליף אותה. אין עותק ספרייה של NG163 שתוכל לראות.
קלייר ווילס הריסון, עורכת דין שחושפת את שערוריית מידאזולם מאז 2020, מצאה את NG163 לפני זמן מה יחד עם מספר מסמכים נוספים שהתגלו מאז ורלוונטיים לסוגיית מידזולם. זה הוגן לומר ש-NG163 הוביל ישירות לשימוש לא נכון של פרוטוקול שקלייר והצוות שלה מכנים "מסלול המוות", והם הגיעו למסקנה שבהן מופיעה המילה "מסלול" בכל המלצות רפואיות, זה בדרך כלל סיבה לדאגה.
אתם יכולים לקרוא את NG163 בעצמכם על ידי לחיצה כאן
כשאתם קוראים את NG163, שימו לב לתאריך – 3 באפריל 2020. זה היה פחות משבועיים לאחר שבריטניה נכנסה לסגר. גם אם נודה שנייס, באמצעות הממשלה, עבדה על הנחיות טיפול מינואר 2020, כאשר דיווחים מוקדמים על קוביד 19 נפוצו ברחבי העולם, זה היה נותן לנייס רק 3 חודשים לגבש את ההנחיות ב-NG163. לא יעלה על הדעת של-NICE תוכל לקבל את הראיות והמידע האפקטיבי לגבי השימוש במידזולם ואופיואידים לטיפול בקוצר נשימה וחרדה בקוביד 19, במסגרת זמן זו.
NG163 מציין בבירור שלמידאזולם לא היה רישיון שיווק בבריטניה לשימוש נגד קוצר נשימה או תסיסה במועד פרסומו. אם יירשם עבור אותו הדבר, לפיכך הוא ייחשב כשימוש מחוץ לתווית. מצגת PowerPoint שנוצרה על ידי קלייר ווילס האריסון (ראו כאן) מסבירה את הדרישות הנוספות המוטלות על כל מי שרושם תרופה מחוץ לתווית. עליכם לשקול גם את הסירוב העקבי של סוכנויות הבריאות בבריטניה לאפשר רישום מחוץ למותג עבור תרופות אנטי-ויראליות זולות אחרות לטיפול בקוביד.
ה-GMC מסדיר רופאים בבריטניה. הם קובעים סטנדרטים, מחזיקים ברישום, מבטיחים איכות חינוך וחוקרים תלונות.
ב-14 באפריל ה-GMC פרסם "הצהרה משותפת: מרשם קהילתי לתסמיני קוביד-19" שתוכלו למצוא כאן.
ההצהרה המשותפת תומכת ללא עוררין בהנחיית נייס ב-NG163 –
עורכת הדין קלייר ווילס הריסון דיברה עם ד"ר בריאן ארדיס בפירוט על "מסמך המוות" ועוד בסרטון למטה –
זה די ברור, מהראיות שסופקו על ידי צוות NHS, עורכי דין חוקרים ודוחות ממשלתיים רשמיים היא שוויתרת על יותר משנתיים מחייך בגלל שקר. שקר שכלל סיום בטרם עת לחייהם של אלפים על אלפי אנשים, שנאמר לנו שמתו מקוביד-19. שקר שכלל ביצוע אחד הפשעים הגדולים ביותר נגד האנושות בזיכרון חי. שקר שדרש שלושה דברים – פחד, הציות שלך ותרופה המכונה מידאזולם.
פורסם במקור באקספוזה (The Exposé) המהווה חלופה לתקשורת המיינסטרים בבריטניה. החקירות שלו ידועות כאמינות ומבוססות על מקורות של נתונים רשמיים כמו המשרד לסטטיסטיקה לאומית, ה-NHS וממשלת בריטניה. הם ממומנים רק על ידי הקוראים באמצעות תמיכה וולונטרית. אנא, שקלו לתרום
