הצנזורה הפלילית על יעילותו של איברמקטין בכתבי עת – חלק 3

ד"ר פייר קורי נותן לנו עוד שלוש דוגמאות למחקרים שכתבי עת חזרו בהם. למען הדיוק מחקר אחד שאיימו עליו לשנות ואם לא אז… והם שינו. ושני מחקרים שכתבי עת הורידו אותם גם אחרי שנה מהפרסום.

המספרים חסרי התקדים של נסיגות ממחקרים חיוביים על איברמקטין המשיכו לעלות. עוד עדות לפעולות החצופות יותר ויותר שנקטו כתבי העת בעלי ההשפעה. "מאפית עריכה".

בחלק 1 סקרתי את הדחיות הרבות למחקרים חיוביים. בחלק 2, פירטתי את הנסיגות הגדולות הראשונות שלהם ממחקרים, שעברו בהצלחה ביקורת עמיתים, התומכים ביעילות של איברמקטין. המספרים של נסיגות אלה ממשיכות לעלות. בעיה: יש כל כך הרבה שעכשיו אני צריך להוסיף חלק 4, רק כדי לכסות את הנסיגות.

Journal of Antibiotics (אחת מסדרות כתבי עת בעלי ההשפעה הגבוהה ביותר בעולם).
עמית ומנתח אף אוזן גרון מאיטליה בשם פויה דהגני (Puya Dehghani) הפך לא רק למומחה לטיפול מוקדם אלא גם למומחה לאיברמקטין בקוביד במקביל ל-FLCCC. הארגון שלו נאסו סאנו אירח אותי לסדרת הרצאות, עוד לפני העדות שלי. לאחר מכן הוא ועמיתה בשם אסיה קמבר זיידי כתבו מאמר מבריק המפרט את כל מנגנוני הפעולה של איברמקטין עם כמה נתונים קליניים על תוצאות. מחברת בשם ג'ומי (ואני מניח שמדענית כיוון שעבודתה חושפת ידע מדעי עמוק) עשתה נתיחה מצוינת של מה שקרה למאמר של אסיה ופויה, אז אנא קראו אותו כאן.

מאמר זה עסק במנגנונים ודרכי הפעולה המשוערים של איברמקטין נגד SARS-CoV-2. הנה סכימה של כמה מדרכי הפעולה העיקריות, מתוך המאמר:

המאמר של זיידי ודהגני עבר ביקורת עמיתים ופורסם. הוא זכה למאות אלפי קריאות במשך חודשים רבים. עם זאת, לפתע, פתאום, העורך חזר בו מהמאמר בגלל התנגדויות. ככל הנראה, העורך קיבל פקודות להסיר כל פירוש של נתונים שעשויים לתמוך ביעילות קלינית בקוביד. "רק המנגנונים, גברתי." תראו את זה:

הכותבת הראשית של המאמר, אסיה זיידי, אמרה אז:

בתגובות אחרות היא אמרה: "אם העורך יחליט ללכת נגד הנחיות הפרסום והאתיקה #COPE ולקבל החלטות מוטות פוליטיות אישיות, על המו"לים להתערב. איך יכול העורך להסיר מאמר שצוטט 'סיבות יעילות' כשדיברנו על מנגנונים?"

בעיניי, הפעולה הזו פשוט מראה עד כמה פארמה סרקה פרסומים וניסתה לבטל כל אזכור של יעילות, במיוחד בכתבי עת רבי השפעה. עיין בטבלה 2 של המאמר כדי לראות כמה מאמרים על מצבי המנגנון השונים נבדקו:

עוד ציטוטים מהמחברת: "הסקירה שלאחר הפרסום אישרה שתיארנו כראוי את המנגנונים ובכל זאת העורך החליט לסלף את הנרטיב? ביקש מאיתנו לצטט מחקרי הונאה המבוססים על יעילות או נסיגת פנים?"

וגם: "כתב העת לאנטיביוטיקה מאת Nature אילץ אותנו לשנות את עמדתנו מאיברמקטין עשוי לעבוד ל'איברמקטין לא עובד'. לא שינינו את עמדתנו מכיוון שדיברנו על מנגנונים ולא על יעילות. אז עמדנו בפני נסיגה ואין לנו חרטות כי לא חסר לנו מצפון".

שימו לב לזה: סאטושי אומורה, שזכה בפרס נובל על גילוי האיברמקטין, היה חבר בפאנל המערכת של כתב העת. לא התייעצו עמו לגבי הנסיגה מהמאמר לפי עמיתו Hideaki Hanaki

המחבר הראשי של המאמר דיווח ששני מבקרי העמיתים המקוריים היו נגד הביטול, אבל העורך הראשי החליט אחרת. בסופו של דבר, אסיה ופויה הסירו את המשפטים שכל כך הפריעו לפארמה הגדולה והמאמר פורסם מחדש באותו כתב עת. זמנים טובים. לֹא.

SocArXiv Pre-Print Server
כנראה הנסיגה המדהימה ביותר הייתה של מחקר תוכנית ההפצה הנועזת במקסיקו סיטי לערכות טיפול מוקדם המכילות איברמקטין. הוא הושק בזמן שמערכת הבריאות של מקסיקו סיטי התקרבה (או כבר היתה) במצב של קריסה כולל בתי חולים מוצפים ומחסור באספקה ​​רפואית בדצמבר 2020.

הניתוח שלהם לאחר התוכנית מצא ירידה מסיבית בשיעורי האשפוז בקרב חולים שטופלו באיברמקטין (למען הדיוק, הערכות הכילו גם אקמול ואספירין). כמו התוכנית של אוטר פראדש במהלך גל הדלתא באפריל-מאי 2021, תוכנית זו הצילה את מקסיקו סיטי במהלך גל החורף הקודם שלהם של 2020-2021. זה פורסם לראשונה בשרת טרום-הדפסה במאי 2021, נכתב על ידי מספר מבכירי בריאות הציבור במקסיקו סיטי.

בדצמבר 2020, בתוך קטסטרופה הומניטרית מתגלגלת במקסיקו סיטי, תכנן המכון המקסיקני לביטוח לאומי (IMSS), (סוכנות בריאות גדולה) תוכנית המתמקדת בטיפול מוקדם. התוכנית הוכרזה ב-29 בדצמבר 2020, שבועות לאחר פרסום נייר הסקירה של ה-FLCCC לפני ההדפסה, אולם ברור שהם תכננו זאת היטב מראש. התוכנית כללה פריסה של 250 יחידות בדיקה ניידות לשכונות שנפגעו קשה בעיר. כל מי שהגיע לבדיקה קיבל גישה לרופא שיוכל לרשום לו ערכת טיפול. יתרה מכך, הם גם פרסו תוכנית ניטור טלפונית למעקב אחר חולים שנמצאו חיוביים לקוביד.

כך בדיוק צריכה להיראות תגובה לבריאות הציבור במשבר. תעשה משהו לעזאזל. גם אם הראיות היו "לא ודאיות" לאיברמקטין (מה שלא היה), תוכנית כזו הייתה מוצדקת על פי ניתוח סיכון/תועלת בהתחשב במצב מערכת הבריאות של מקסיקו סיטי והעלייה במקרי המוות המדווחים. הם היו צריכים לעשות משהו (בניגוד לארה"ב, שם, עד שפקסלווויד הפתטי הגיע באמצע 2022, סוכנויות הבריאות ומערכות בתי החולים אמרו לאמריקאים פשוט לחכות בבית עד "שהשפתיים יכחילו"). הלוואי שהייתי ממציא את זה.

אז בואו נהיה ברורים. התוכנית שלהם לא הייתה ניסוי מחקר קליני. זו הייתה תוכנית לבריאות הציבור. זה לא נעשה כדי לברר אם איברמקטין עובד, זה נעשה כדי לנסות להציל חיים. הם החליטו לעשות זאת בהתבסס על דיונים ארוכים עם מומחים מתחומי עניין רבים, כולל רופאים מהשורה הראשונה עם ניסיון בשימוש באיברמקטין נגד קוביד. הם סמכו על החוכמה הקולקטיבית והמומחיות הקלינית של הקבוצה ובכך השיקו את התוכנית שלהם. בדיוק כמו שצוות-11 עשה באוטר פראדש.

במקסיקו סיטי סיפקו 83,000 ערכות בחודש הראשון, שהיה החודש שאותו ניתח המחקר. הגיוני לא? אם אתה משיק תוכנית התערבות חדשה לבריאות הציבור, נראה שנכון לבצע ניתוח מהר ככל האפשר כדי להבטיח שהיא פועלת. מחקר התוכנית של מקסיקו סיטי בוצע על ידי ראש הסוכנות הדיגיטלית לחדשנות ציבורית (DAPI), יחד עם מחברים שותפים – המכון המקסיקני לביטוח לאומי ומשרד הבריאות של מקסיקו סיטי.

בסופו של דבר 77,381 חולים שקיבלו ערכה נכללו במחקר. מתוכם, 18,074 קיבלו שיחת טלפון ניטור. המחקר השתמש בנתוני בריאות זמינים לציבור. באמצעות נתונים אלו, הם הצליחו להשוות בדיעבד את שיעורי האשפוז של אלו שקיבלו טיפול מוקדם באיברמקטין לעומת אלו שלא קיבלו.

ניתוח של השפעות התוכנית לאחר מכן הוא שיטת מחקר לגיטימית לחלוטין ומתורגלת זמן רב. אתיקה מחקרית מאפשרת מחקרים הבודקים בדיעבד נתוני בריאות כדי לקבוע את הקשר של התערבויות מסוימות עם תוצאות המטופל. אינך זקוק להסכמה מדעת של מטופל מכיוון שהיא רטרוספקטיבית ונתוני המטופל אינם מזוהים בניתוח.

עשיתי הרבה מסוגי הניתוחים האלה בקריירה שלי,. לדוגמה, הערכתי בדיעבד את ההשפעות של תוכנית היפותרמיה טיפולית שיצרתי ופרסתי עבור חולי דום לב. התאפשר לי לעשות זאת מכיוון שהתוכנית התבססה על תוצאות של מספר מחקרים שהראו יעילות. עלי להוסיף שהתוכנית שלי הייתה הראשונה בבית חולים בעיר ניו יורק מתוך 46 בתי חולים. בתוך כמה שנים, בכל בית חולים היה אחד כזה.

בתכנון מחקר דומה, הערכתי בדיעבד את ההשפעות של הפעלת פרוטוקול טיפול משולב (פרוטוקול מאריק) עבור חולי הלם ספטי בטיפול נמרץ שלי בהתבסס על מחקרים של פול ואחרים.

פריסת תוכניות התערבות רפואית המבוססות על מחקרים תומכים היא הדרך בה אנו משפרים את הטיפול שאנו מספקים למטופלים. לימוד השפעות התוכנית לאחר מכן הוא עיצוב מחקר לגיטימי ואתי. זה גם היבט קריטי של מאמצי "שיפור האיכות" מכיוון שניתן לזהות היבטים של התוכנית שעבדו לעומת אלה שלא עבדו ובכך לשנות ללא הרף את המבנה שלה לתוצאות מיטביות. לדוגמה, במחקר של מקסיקו סיטי, הם מצאו שתוכנית הניטור הטלפוני הביאה להפחתה נוספת באשפוזים עבור המטופלים שהשתתפו. אם לא, ייתכן שהיתה מתקבלת החלטה לבטל את ההיבט הזה. במקום זאת, הנתונים העלו כי היה צריך להרחיב אותו. רואים? זה שיפור איכות. גם מחקר רטרוספקטיבי וגם ניתוח שיפור איכות רטרוספקטיבי הם קריטיים לפיתוח שיטות הטיפול האופטימליות ביותר עבור המטופלים שלנו.

שימו לב שהמחקר של מרינו היה זהה בעיצובו למחקרים של קר וקדג'יאני על תוכנית מניעת האיברמקטין של איטג'אי ברחבי העיר כאן וכאן. המאמרים של קר וקדג'אני מתפרסמים שניהם בכתבי עת לביקורת עמיתים ולא הותקפו כלא אתיים (למעשה, זה לא לגמרי נכון, אבל ההאשמות זכו להתעלמות מכתבי העת והמחברים).

הנה הבעיה: מסקנת המחקר הייתה כי "נמצאה הפחתה משמעותית באשפוז בקרב חולים שקיבלו את הערכה הרפואית מבוססת איברמקטין; טווח האפקט הוא 52%-76% בהתאם למפרט הדגם." אני חוזר, הם מצאו מינימום של 52% ומקסימום ירידה של 76% באשפוז בקרב 77,381 חולים (ההערכה האחרונה היא ככל הנראה מדויקת יותר בהתבסס על ניתוח המודלים החזק ביותר. רק אומר).

הממצא הזה היה חייב להיות מופץ בכל העולם על שער כתב העת New England Journal of Medicine. לא קרה. במקום זאת המחקר ישב על שרת טרום הדפסה במשך חודשים רבים. ראה עד כמה היה גורלו של מאמר זה דומה לזה של המחקרים הבודדים של Remdesivir, Molnupiravir ו-Paxlovid? אני מאמין שהבנת את הבדיחה המורבידית הזו.

אבל זה לא הפריע ל-FLCCC ולארגונים וחוקרים רבים אחרים ברחבי העולם לקוות שכך יהיה. חיכינו וחיכינו וחיכינו שזה יופיע בכתב עת רפואי בעל ביקורת עמיתים. אבל זה מעולם לא הופיע. אילו זה היה קורה, למרות ש"האזור" של הצנזורה התקשורתית נעשה חזק ומגובש יותר ויותר, אני טוען שזה עדיין היה עושה גלים רציניים ברחבי העולם.

ניסינו ליצור קשר עם כמה מהכותבים כדי לברר מה ההשהיה, אך מעולם לא הצלחנו ליצור איתם תקשורת אישית. זה התרחש למרות העובדה שלג'ו ורון מה-FLCCC יש קשרים ברמה גבוהה בממשלה ובצבא של מקסיקו. אפילו התיידדתי עם עיתונאי חוקר בולט במקסיקו שראיין אותי למגזין שבועון מקסיקני בולט, El Proceso (הנה אחד שהיא עשתה עם אנליסט FLCCC חואן צ'אמי). ביקשתי ממנה ליצור איתי קשר עם המחברים, אך היא לא הצליחה. אני די בטוח שהכותבים ידעו שאם הם ידברו עם ה-FLCCC, זה ייצור בעיות רציניות עבורם אם נפרסם כל מידע שהם ימסרו לנו. אז הם התחמקו מאיתנו.

למרות היעדר קשר עם המחברים כדי לאשש קביעה זו, אני חושד בתוקף שהעבודה שלהם, כמו כל שאר מאמרי החוקרים שפרטתי, נדחתה מכתבי עת רבים. או ליתר דיוק, אחד מאותם כתבי עת פשוט "השאיר אותו כבן ערובה" בביקורת עמיתים אינסופית ואיטית כפי שיפורט בפוסט הבא שלי. כך או כך, הוא לעולם לא יפורסם בשום כתב עת בעל משמעות.

יתר על כן, דעו שסוכנויות הבריאות מתעלמות ממחקרים משרתי טרום-הדפסה, למרות שהן יכלו פשוט לבדוק זאת בעצמן על ידי פנייה ושאילתת שאלות ונתונים של המחברים. אבל הם לא עושים זאת, למרות העובדה שכל המטרה של שרתי טרום-הדפסה היא להוציא נתונים יקרי ערך במהירות, שהיא בעלת חשיבות קריטית במצב חירום בריאותי. לפחות זה יהיה אם השלטונות ישימו לב אליהם.

למרות הפיטורים הנרחבים וההתעלמות מניירות על שרתי טרום הדפסה, נוכחותו של נייר זה הפכה לבעיה. רבים מאיתנו ציטטו את זה בלי סוף (אני הכי אשם כי אהבתי את מה שהתוכנית הזו השיגה). זכור, אוטר פראדש עדיין מעולם לא פרסמה ניתוח של ההשפעות של התוכנית שלהם, למרות שאחד מבכירי הבריאות אמר לי לפני יותר משנה שהם עובדים על מאמר כזה. צרצרים.

לכן, באופן לא מפתיע, לאחר כמעט שנה בשרת הקדם-הדפסה, מישהו מפארמה/BMGF החליט לעשות מהלך. הם גרמו לעורך לחזור בו מהמחקר. דחיה לאחר פרסום משרת טרום הדפסה….

מעורכי שרת טרום ההדפסה, מדוע הם חזרו בהם:

מספר נימוקים להחלטה שלנו ואלו הם:
1. המחקר מפיץ מידע מוטעה, מקדם טיפול רפואי לא מוכח בעיצומה של מגיפה עולמית

(כמעט פרצתי בצחוק כשקראתי לראשונה את הצהרת הפתיחה הזו. מאמר מדעי מואשם בקידום מידע מוטעה. מאמר מדעי המוכיח בעצם שאיברמקטין עובד בקוביד, "מקדם טיפול לא מוכח" העולם השתגע).

2. המאמר הוא חלק, והצדקה, לתוכנית ממשלתית המוציאה באופן לא אתי (או כן מחלקת) תרופות לא מוכחות (הנה זה שוב) ככל הנראה ללא הסכמה מתאימה או הגנות אתיות מתאימות, בהתאם לסטנדרטים של מחקר נבדקים אנושיים.
3. המאמר הוא מחקר רפואי – המתיימר לחקור את ההשפעות של תרופה על תוצאת מחלה – ואינה נמצאת כראוי בטווח הנושא של SocArXiv.
4. המחברים לא חשפו כראוי את ניגודי העניינים שלהם".

הנה עוד פוסט של שרת טרום ההדפסה, שימו לב כמה הוא כתוב גרוע, אני אוהב במיוחד את המתאר "נייר גרוע במיוחד":

ראו את תגובת הטוויטר של החוקר הראשי חוסה מרינו:

מאוחר יותר, מרינו וחבריו מפרסמים תשובה מפורטת יותר וחזקה מאוד.

לא היה חשוב. הם נעלמו את הנייר משרת טרום ההדפסה. עכשיו, אתה יודע מה קרה אחר כך: סערת אש תקשורתית שנועדה לעודד עוד יותר את הנרטיב של "כל הניירות של האיברמקטין הם הונאה". זה שקופית מסמינר מקוון שהצגתי לגבי השערורייה הזו:

ומחברינו בוושינגטון פוסט שגם דיווחו על כך בשמחה:

עכשיו, הנה מגיע החלק הכי עצוב, אם זה אפשרי (זה כן). בהתחשב בנתונים המדהימים שמראים את הצלחת החודש הראשון של התוכנית, מקסיקו סיטי המשיכה לחלק את הערכה במשך זמן רב לאחר מכן. כי הם ידעו שזה עובד.

לרוע המזל, "המדע שפורסם" הוכיח בסופו של דבר שהם טועים. ב-4 בינואר 2022, ה-IMSS הודיע ​​כי לא יפיץ עוד איברמקטין. סוכנות הידיעות AP שמחו לדווח על עובדה זו:

אבל תבדוקו למה הם הפסיקו. זה גורם לי לבכות אבל הנה זה:

אבל אני גם מבין את זה. התוכנית הייתה צריכה להסתיים. בשום אופן פארמה/BMGF לא יכולה לאפשר לאחת הערים הגדולות בעולם להמשיך לקיים תוכנית טיפול מוקדמת כלל-עירית המרוכזת סביב איברמקטין. אז, חמושים בניסויים ה"קפדניים" הפגומים והמזויפים שהופיעו בכתבי עת עתירי ההשפעה, הם הצליחו איכשהו לשכנע כנראה פקידי בריאות חזקים יותר מבחינה פוליטית לסיים את התוכנית.

מדע הרפואה המודרני בעבודה. פעולות מושחתות של כתבי עת יוצרות את האבסורד העדכני ביותר במדיניות הבריאות היושבת על גבי ערימה עצומה והולכת ומתגברת של….

Journal of Intensive Care Medicine
סקרתי את החזרה של מאמר סקירת האיברמקטין של ה-FLCCC בחלק 2. אבל מבחינת כרונולוגיה, מאמר המגיפה הראשון של FLCCC היה מאמר פרוטוקול בית החולים MATH+ שלנו, שהתקבל בספטמבר 2020 ופורסם זמן קצר לאחר מכן. עובדה מהנה: איברמקטין לא נכלל במאמר הזה וגם לא היה בפרוטוקול בית החולים שלנו עד מאוחר יותר. לפיכך, איברמקטין לא הוזכר אז. עם זאת, המאמר בוטל שנה לאחר מכן. למה?

ובכן, הנסיגה הזו הייתה קצת שונה בכך שאני מאמין שהיא לא יזמה ישירות על ידי Pharma/BMGF (אבל עדיין נגרמה על ידם, אם כי באופן משיק). במקרה זה, כמחבר ראשי של המאמר, התברר במהירות שזו תוצאה של נקמה אישית של גנרל סנטרה נורפולק נגד פול מאריק. פול השתמש ב-MATH+ והשיג שיעורי תמותה ב-50% פחות מאלו של שותפיו שהסתמכו על מרדסיבר ו-6 מ"ג עלובים של Dexamethasone.

הם נאלצו להיפטר ממנו כי הוא הפנה את תשומת הלב למופע האימים שלהם (ושאר מערכות הבריאות בארה"ב) עם פרוטוקול טיפול לא יעיל. פעולה זו הייתה אחת מתוך כמה בניסיונותיהם להיפטר מפול, תהליך שנקרא "ביקורת עמיתים מדומה". סקירת עמיתים מדומה היא מה שכל בתי החולים יוזמים כדי להיפטר מרופאים "מפריעים" בצוות שלהם. כביכול.

אז סנטרה הלכה לכתב העת והתלוננה על האופן שבו הצגנו את נתוני התמותה שלנו במאמר (שימו לב שסנטרה מעולם לא טענה שהצגנו נתונים שקריים, אלא הם התנגדו למכנה שהשתמשנו לחישוב שיעור התמותה). העובדה שזה היה המכנה היחיד שהיו לנו נתונים עבורו לא הייתה חשובה. אני לא ממציאה את זה. אלכסנדרוס מרינוס המבריק והאובייקטיבי תמיד חקר כאן את הטענות של כתב העת ושל סנטרה נגדנו. הוא לא מצא שעשינו משהו לא בסדר. זה לא משנה, כי כתב העת כבר חזר בו מהעיתון.

אני אגיד שמכל הפרסים שקיבלנו ב-FLCCC על עבודתנו במגיפה, שניים בולטים. העבודה שלנו מופיעה פעמיים במגזין The Scientist "Top Retractions of 2021".

נ.ב. אני כותב ספר על מה שראיתי ולמדתי באופן אישי במהלך מלחמת הדיסאינפורמציה ההיסטורית של פארמה באיברמקטין. אפשר לבצע הזמנה מוקדמת כאן