מליסה פלמינג, ראש תחום תקשורת גלובלית באו"ם, אמרה בריאיון לפודקסט של "הפורום הכלכלי העולמי" כי האו"ם גייס יותר מ-100,000 "מגיבים דיגיטליים ראשונים" שיגיבו לפוסטים ברשת ויקדמו את הנרטיב הממסדי לגבי הקורונה.
האו"ם חיפש תרופה לבעיית המיסאינפורמציה ברשת. "אנו נמצאים בסביבת מידע מזוהמת, ואנו צריכים לנקות את הזיהום".
פלמינג הוסיפה כי "גייסנו עד כה כ 110,000 מתנדבים שאותם אנחנו מציידים בסוג המידע ובאופן בו מיסאינפורמציה מתפשטת, ומבקשים מהם לשמש כמעין 'מגיבים דיגיטליים ראשונים' באזורים שבהם עוברת המיסאינפורמציה… ולשתף את המידע הטוב שלנו".
הריאיון נערך לפני כשנה, אך צף רק כעת ברשתות החברתיות.
מיסאינפורמציה אכן קיימת ברשת ומטעה אנשים תמימים. עם זאת, הדרך המוצעת לטפל בה – להשתמש בכוחו של ארגון בין-לאומי כמו האו"ם כדי לשלוט או להכווין את הנרטיב – שנויה במחלוקת.
אין זו הפעם הראשונה בה נוקטות ממשלות באמצעים מסוג זה. לדוגמה, במאי 2021 נחשף בעיתון הטלגרף כי מדענים בריטים העובדים כיועצים לממשלה הודו שהשתמשו בשיטות "לא אתיות" כדי להחדיר פחד באנשים במטרה לשלוט בהתנהגותם במהלך המגפה.
"במארס [2020], הממשלה הייתה מודאגת מאוד לגבי ציות וחשבה שאנשים לא ירצו להינעל בביתם [בסגר]. היו דיונים על הפחד הנדרש כדי לעודד ציות, והתקבלו החלטות כיצד להעלות את רמת הפחד", אמר אחד המדענים. "האופן בו השתמשנו בפחד הוא דיסטופי. השימוש בפחד בהחלט היה מפוקפק מבחינה אתית. זה היה כמו ניסוי משונה".
