מלמטה

ג'ון קמפבל החליף את הגלולה הכחולה באדומה

ויוצא בקריאה חד משמעית לעצור את מתן תרכיבי mRNA בשל הסיכונים. הנה דבריו ובתחתית יש את הוידיאו

שמי ג'ון קמפבל, אני אח קליני בדימוס למחצה, מרצה לאחות, אקדמאי, חוקר ומחבר של מאמרים רבים ושני ספרי לימוד. ההתמחויות שלי הן פיזיולוגיה ופתופיזיולוגיה של האדם, כפי שמיושמות בפרקטיקה הקלינית. הפקתי גם סרטונים חינוכיים רבים שנמצאים בשימוש נרחב ברחבי העולם.

לדעתי רשויות הבריאות בבריטניה צריכות להשהות את תוכנית החיסון הנוכחית לקוביד-19, בשל הסיכונים הכרוכים בחיסון.

ככל שחלף הזמן מאז הימים הראשונים של 2020, מספר החולים המאושפזים עם זיהום בקוביד-19 המשיך לרדת מאז היותו השיאים בגלים הקודמים. זה נראה בבירור בנתונים שפורסמו על ידי ממשלת בריטניה והמשרד לסטטיסטיקה לאומית.

בנוסף, שיעור החולים המאושפזים בבתי חולים עם קוביד-19 גדול כעת מהחולים המאושפזים בבית החולים עקב קוביד-19. זה נכון לגבי אשפוזים כלליים בבתי חולים כמו גם אשפוזים בטיפול נמרץ. במילים אחרות, רוב החולים החיוביים לקוביד שאושפזו בבית החולים הם כעת מקריים, ולא אושפזו אך ורק בגלל סיבוכי קוביד-19.

כתוצאה מהידבקות המונית במהלך גלי המגיפה השונים, במיוחד המספר העצום של אנשים שנדבקו בוריאנט האומיקרון, רוב האנשים פיתחו רמות של חסינות טבעית לנגיף.

זיהום טבעי זה יוצר גם חסינות של תא הרירית בדרכי הנשימה, אשר החיסונים המוזרקים אינם מייצרים.

בעוד שהדבקה קודמת לא תמיד מונעת מחלה סימפטומטית, היא מספקת רמות של הגנה מפני מחלות קשות ואשפוז.

משמעות הדבר היא כי הסיכון הכולל מהידבקות בקוביד-19 ב-SARS וירוס קורונה 2 נמוך משמעותית ממה שהיה כאשר תוכניות החיסונים החלו לראשונה.

עם זאת, הסיכונים הכרוכים בחיסון מתמשך כנראה זהים לאלו שהיו בשלבים הראשונים של תוכניות המגיפה והחיסון ההמוני.

אם אני צודק בהערכה זו, זה אומר שהסיכון לזיהום בקוביד-19 ירד, בעוד שהסיכון לחיסון נשאר זהה.

זה משנה מהותית את ניתוח התועלת/סיכון של תוכנית החיסון הזו.

לפיכך, אני סבור שרשויות ממשלת בריטניה צריכות להשהות את תוכנית החיסון ההמונית הנוכחית לקוביד, עד לביצוע ניתוח סיכון/תועלת בקנה מידה מלא של אוכלוסיה, ושיפורסם לבחינת עמיתים חופשית ופתוחה.

עוד אני קורא לרשויות הבריאות בבריטניה לבדוק את טכניקת ההזרקה לשריר המשמשת במתן חיסוני mRNA. נכון לעכשיו, לאחר החדרת המחט, המזרק אינו נשאב כדי להבטיח שקצה המחט לא נמצא בכלי דם.

זה משאיר את האפשרות של מתן תוך-וסקולרי בשוגג, וכתוצאה מכך להתפשטות מערכתית של חלקיקי ה-mRNA בתוך שניות. המשמעות היא שחלקיקי חיסון mRNA יסתובבו, בצורה לא מדוללת יחסית, דרך כלי הדם של האיברים העיקריים של הגוף.

הסרטון הזה הוא ספציפי לחיסוני ה-mRNA הנוכחיים, אני ממשיך לקדם את היתרונות העצומים של צורות חיסון אחרות בבריטניה וברחבי העולם.

השאירו תגובה

נגישות